ראשי > תנ''ך > במדבר >


במדבר יח

1 ויאמר יהוה אל-אהרן אתה ובניך ובית-אביך אתך תשאו את-עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את-עון כהנתכם. 2 וגם את-אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת. 3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל-האהל אך אל-כלי הקדש ואל-המזבח לא יקרבו ולא-ימתו גם-הם גם-אתם. 4 ונלוו עליך ושמרו את-משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא-יקרב אליכם. 5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא-יהיה עוד קצף על-בני ישראל. 6 ואני הנה לקחתי את-אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את-עבדת אהל מועד. 7 ואתה ובניך אתך תשמרו את-כהנתכם לכל-דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את-כהנתכם והזר הקרב יומת.

8 וידבר יהוה אל-אהרן ואני הנה נתתי לך את-משמרת תרומתי לכל-קדשי בני-ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק-עולם. 9 זה-יהיה לך מקדש הקדשים מן-האש כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חטאתם ולכל-אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך. 10 בקדש הקדשים תאכלנו כל-זכר יאכל אתו קדש יהיה-לך. 11 וזה-לך תרומת מתנם לכל-תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם כל-טהור בביתך יאכל אתו. 12 כל חלב יצהר וכל-חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר-יתנו ליהוה לך נתתים. 13 בכורי כל-אשר בארצם אשר-יביאו ליהוה לך יהיה כל-טהור בביתך יאכלנו. 14 כל-חרם בישראל לך יהיה. 15 כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה. 16 ופדויו מבן-חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא. 17 אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז לא תפדה קדש הם את-דמם תזרק על-המזבח ואת-חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה. 18 ובשרם יהיה-לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה. 19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני-ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך. 20 ויאמר יהוה אל-אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא-יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל.

21 ולבני לוי הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר-הם עבדים את-עבדת אהל מועד. 22 ולא-יקרבו עוד בני ישראל אל-אהל מועד לשאת חטא למות. 23 ועבד הלוי הוא את-עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. 24 כי את-מעשר בני-ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על-כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה.

25 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 26 ואל-הלוים תדבר ואמרת אלהם כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן-המעשר. 27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן-הגרן וכמלאה מן-היקב. 28 כן תרימו גם-אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את-תרומת יהוה לאהרן הכהן. 29 מכל מתנתיכם תרימו את כל-תרומת יהוה מכל-חלבו את-מקדשו ממנו. 30 ואמרת אלהם בהרימכם את-חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב. 31 ואכלתם אתו בכל-מקום אתם וביתכם כי-שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד. 32 ולא-תשאו עליו חטא בהרימכם את-חלבו ממנו ואת-קדשי בני-ישראל לא תחללו ולא תמותו.

ראשי > תנ''ך > במדבר >


תוספות ותגובות