פטור מגיוס לפחדנים

קוד: ביאור:דברים כ8 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

דברים כ8: "וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ: 'מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ!'"

כשיוצאים למלחמה, יש לשחרר משירות קרבי את האיש הירא ורך הלבב. למה בדיוק הכוונה? ומה ההבדל בין ירא לבין רך לבב? כמה פירושים:

1. ירא ורך לבב הוא אדם שאינו מסוגל מבחינה נפשית להשתתף בקרב: "הירא ורך הלבב - כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה" (רבי עקיבא, משנה סוטה ח ה).  וה"פטור" מתחלק לשני סוגים:

וכן פירשו ב'דעת מקרא':  "הירא - ממכה שיכו בו אחרים, כמו שנאמר: "כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים" (בראשית לב, יא).   ורך הלבב - איסטניס מלהכות את האחרים." (פרופ' א' מירסקי. ודומה לכך פירש אבן-עזרא אבל בסדר הפוך).

2. ירא ורך לבב הוא אדם שאינו בטוח בעצמו מבחינה רוחנית, "הירא ורך הלבב - זה המתירא מן העבירות שבידו" (ר' יוסי הגלילי).  יש לו נקיפות מצפון, והוא עלול לנהוג בהססנות וחוסר-החלטיות ולהשפיע לרעה גם על חבריו.

הקבלות

1. פטור לפחדנים ניתן גם בימי גדעון, שופטים ז3: "וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר ' מִי יָרֵא וְחָרֵד -  יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד!'.   וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ" (פירוט).

2. פטור לפחדנים, ולשאר הפטורים בפרשתנו, ניתן גם בימי החשמונאים, חשמונאים א ג נה: ""ויעבֵר קול במחנה לאמר: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, או ארש אשה ולא לקחה, או נטע כרם ולא חיללו, או איש אשר ירך לבבו - ילך וישוב לביתו, ככתוב בספר תורת ה'"".

3. הפטור בפסוקנו נדון גם בימינו בהקשר של מתן פטור מגיוס מסיבות מצפוניות. בעת מלחמת שלום הגליל, אדם בשם שיין סירב להתייצב לשירות מילואים בדרום לבנון מתוך התנגדות מצפונית לנוכחות צה"ל בלבנון. הוא עתר לבג"ץ נגד שר הביטחון. השופט מנחם אֵלוֹן התייחס לפסוקנו, אשר לפי חלק מהפירושים נותן פטור למי שחושש מלפגוע באחרים. אולם לבסוף פסק שהפטור בפסוקנו נוגע רק לאדם המתנגד לאלימות באופן כללי - לא לאדם המתנגד למלחמה מסויימת.   יש להבחין בין סרבנות פציפיסטית כללית לכל מלחמה שהיא, לבין סרבנות סלקטיבית פוליטית:  "סרבנותו של העותר דנן היא סרבנות סלקטיבית מובהקת. בפתח עתירתו נאמר, כי לפי השקפתו המצפונית, שהיית צה"ל בלבנון אינה חוקית ואינה עולה בקנה אחד עם מושגים יסודיים של הצדקת פעולות ולחימה..." (מנחם אלון, בג"צ 734/83, שיין נ' שר הביטחון, פ"ד לח(3) 393).  לפיכך העתירה נדחתה.  להרחבה ראו: הפטור מגיוס וסרבנות הגיוס / מנחם אלון, מכללת שערי משפט פרשת שופטים ה'תשס"ב, גליון 87.


פירושים נוספים

יראה = פחד שנובע מראיה.

רך לבב = שמחשבותיו מושפעות בקלות מאירועים קשים.

אונקלוס:

ירושלמי (יונתן): וְיוֹסְפוּן סַרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַאן הוּא גַבְרָא דְדָחֵיל מֵחוֹבֵי וְלִבֵּיהּ תְּבִיר יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יְקַבְּלוּן אָחוֹי בְּחוֹבוֹי וְיִתְבַּר לִבְּהוֹן הֵיךְ לִבֵּיהּ:

ירושלמי (קטעים):

""ויספו השוטרים" - (סוטה מג) למה נאמר כאן ויספו מוסיפין זה על דברי הכהן שהכהן מדבר ומשמיע מן שמע ישראל עד להושיע אתכם ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע "הירא ורך הלבב" - רבי עקיבא אומר כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי או' הירא מעבירות שבידו ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עבירה והרואהו חוזר או' שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אשה" (רש"י)

""ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא" - על דעת רבי יוסי הגלילי (סוטה מד) כאשר הבטיח הכהן שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש ראוי שיבטחו בו הצדיקים ויזהירו השוטרים את היראים מעבירות שבידם ולכך תלתה לו התורה לחזור על ביתו וכרמו ואשתו לכסות על האחרים שחוזרין בשביל העבירות ויהיה טעם "פן ימות" שהוא יחשוב בלבו כן וינוס ועל דעת רבי עקיבא הוא כמשמעו כי מי שירא אחר הבטחת הכהן איננו בוטח בה' כראוי ולא יעשה לו הנס וטעם "ורך הלבב" שאינו בטבעו לראות מכת חרב והרג כי "הירא" הוא אשר לא יבטח ויחזיר אותו מפני מיעוט בטחונו ו"רך הלבב" מפני חולש טבעו כי ינוס או יתעלף ואמרו בירושלמי (סוטה פ"ח ה"ט) שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם כלומר שיביאו עדים על הבית ועל הכרם והאשה לפני שר הצבא ואז יתן לו רשות לחזור וכן אמרו גם לדעת רבי יוסי הגלילי שצריך להביא ראיה על העבירה שבידו ולולי כן היו מרבית העם חוזרים בטענות שקר אבל לדברי רבי עקיבא ברכות הלב שאיננו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה אמר שאין צריך להביא ראיה שעדיו עמו "ולא ימס את לבב אחיו" - עשאו בעל הלכות גדולות מצות לא תעשה שלא ימנע מלשוב שלא ימס את לבב אחיו כלבבו והוא כדרך ולא יאכל את בשרו (שמות כא כח)" (רמב"ן)

"

קיב.

ויספו השוטרים לדבר אל העם. ??? שהם הדברים [של עצמם].

הירא ורך הלבב. שיש עבירה בידו, בסתר ילך ושוב לביתו.

רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר, (הירא) ורך הלבב, זה בן (ארבעים) [ששים] שנה.

קיג.

ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. מלמד שאם היה אחר מתירא מן העבירה שבידו, כולם חוזרים ובאים.

" (ספרי)

תגובות