לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם

קוד: ביאור:שמות כ19 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: שמות כ שנכתבה ב16:25:17  16.06.2005


שמות כ 20: "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם". איך צריך לפסק את הפסוק? כמו במקומות נוספים בתנ"ך, גם בפסוק זה יש הבדל בין הפיסוק של טעמי המקרא, לבין הפיסוק המסתבר מן התקבולת:

  1. על פי טעמי המקרא, יש לפסק את הפסוק כך: "לא תעשון אתי; אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם"; כי המילה "אתי" מוטעמת באתנחתא (שהיא כמו נקודה-פסיק בלשון ימינו). ושיעור הכתוב הוא "לא תעשון אתי, ולא תעשו לכם אלהי כסף ואלהי זהב" .
  2. אך על-פי התקבולת, יש לפסק את הפסוק כך: "לא תעשון איתי אלהי כסף; ואלהי זהב לא תעשו לכם"; כי באופן זה הפסוק מתחלק לשתי צלעות עם מילים מקבילות בסדר הפוך (תקבולת כיאסטית: "אלהי כסף" מקביל ל"אלהי זהב"; "לא תעשון איתי" מקביל ל"לא תעשו לכם"). ושיעור הכתוב הוא "לא תעשון אתי אלהי כסף, ולא תעשו לכם אלהי זהב" .

 

הפיסוק משפיע על המשמעות:

 

1. על-פי טעמי המקרא, המשפט "לא תעשון אתי" הוא מצווה בפני עצמה:

 

2. על-פי התקבולת, שני חלקי הפסוק הם מצווה אחת - "לא תעשון לכם איתי אלהי כסף ואלהי זהב"   (ראב"ע) , או "אל תשתפו עמי אלהי כסף ואלהי זהב כי אין לכם צורך אתי אל עזר אחר... לא תעשון אלהי כסף ואלהי זהב להיות לכם לאלהים אתי" (רמב"ן ) , ועיקר כוונת המצווה היא לאסור על שיתופם של גורמים נוספים בעבודת ה' - אסור לקבל, בנוסף למרותו של ה', גם את מרותם של אלהי כסף וזהב. ואלה הם הפסלים העשויים מכסף וזהב, או הכסף והזהב עצמם - שאנשים רבים מתייחסים אליהם כאלים נוספים שיש לעבוד בנוסף לעבודת ה'.

תגובות