למי שייך הבית?

קוד: ביאור:ויקרא כה29 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ויקרא כה29-30: "וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה, וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ, יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה, וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא[לוֹ] חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו, לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל".

ויקרא כה31: "וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב, עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב; גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא".

מדוע בית מושב עיר חומה אינו יוצא ביובל, ובתי החצרים כן יוצאים ביובל?

לדעתי יש כאן איזון עדין בין בעלות ה' לבין בעלות האדם.

"והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ" - הקרקע שייכת לה', הוא יצר אותה לבדו ללא שותפות של בני אדם, ולכן אסור לאף אדם לקחת בעלות עליה לצמיתות.

מצד שני, חפצים מטלטלים כמו דלת או חלון הם מעשה ידי אדם, ולכן הם שייכים לצמיתות למי שיצר אותם.

בית נמצא בנקודת התפר - מצד אחד, הוא צמוד לקרקע שהיא מעשה ידי ה', ומצד שני, המבנה עצמו הוא מעשה ידי אדם.

לכן:

החומה היא מהותית - היא תוחמת ומגבילה את האיזור שבו מצוות היובל לא חלה. מצוות היובל חלה בכל הארץ, חוץ מבאיזורים קטנים תחומים ומוגדרים היטב.

מקורות ופירושים נוספים

מקראות גדולות:


"" בית מושב עיר חומה" - (ת"כ) בית בתוך עיר המוקפת חומה מימות יהושוע בן נון " והיתה גאלתו לג" - לפי שנא' בשדה שיכול לגאלה משתי שנים ואילך כל זמן שירצה ובתוך שתי שנים הראשונים אינו יכול לגאלה הוצרך לפרש בזה שהוא חלוף שאם רצה לגאול בשנה ראשונה גואלה ולאחר מכאן אינו גואלה " והיתה גאלתו" - של בית " ימים" - ימי שנה שלימה קרויים ימים וכן (בראשית כד) תשב הנערה אתנו ימים " (רש"י)

"" ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה" - בעבור שממכר ביתו של אדם קשה בעיניו מאד ויבוש ממנו בעת שימכרנו רצתה התורה שיגאלנו בתוך השנה הראשונה ובעבור כי האדם לשדה נעבד וממנו יצא לחם למחיתו רצה שיצא השדה ביובל אבל הבית לאחר היאוש ששינה דירתו ועמד שנה בבית אחר לא יזיק לו כי לא תמעט מחיתו אם יחלט ובתי החצרים עשויים לשמירת השדות ולהיותם מושב לעובדי האדמה ועל כן דינם כשדה הארץ

" (רמב"ן)

אונקלוס:

ירושלמי (יונתן):

ירושלמי (קטעים):

"" וקם הבית וגו' לצמיתת" - יצא מכחו של מוכר ועומד בכחו של קונה " אשר לא חמה" - לו קרינן אמרו רז"ל אע"פ שאין לו עכשיו הואיל והיתה לו קודם לכן ועיר נקבה היא והוצרך לכתוב לה אלא מתוך שצריך לכתוב לא בפנים תקנו לו במסורת זה נופל על זה) "לא יצא ביובל" - אמר רב ספרא (אף) אם פגע בו יובל בתוך שנתו לא יצא " (רש"י)

"" ובתי החצרים" - כתרגומו פצחי' עיירות פתוחות מאין חומה ויש הרבה בספר יהושוע (יהושע יג) הערים וחצריהם (בראשית כה) בחצריהם ובטירות' " על שדה הארץ יחשב" - הרי הן כשדות הנגאלים עד היובל ויוצאין ביובל לבעלים אם לא נגאלו " גאלה תהיה לו" - (ת"כ) מיד אם ירצה ובזה יפה כחו מכח שדות שהשדות אין נגאלות עד שתי שנים " וביובל יצא לד" - בחנם " (רש"י)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

ביטויים:

תגובות