תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת

קוד: תמים= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

בלשון ימינו, תמים הוא נאיבי, ילדותי, פשוט, שאינו מבין את עובדות החיים.

בלשון המקרא, תמים הוא שלם, ללא חיסרון וללא עודף.

גוף שלם

זמן שלם

מעשה שלם 

אישיות שלמה

גם אדם תמים הוא אדם מושלם, אלא שיש הבדל בין אדם לבין בהמה: בעוד שהבהמה נחשבת ל"מושלמת" כאשר אין מום בגופה, האדם נחשב ל"מושלם" כאשר אין פגם באופיו, במידותיו המוסריות ובהתנהגותו:

לב שלם

בחלק מהפסוקים, המושג תֹם או תֹם לב מציין שהמחשבה היא שלמה, כלומר שאין בה כל פגם - אין כל כוונה רעה:
אדם שליבו תמים ושלם, כלל לא מעלה בדעתו לרמות, ולכן גם לא מעלה בדעתו שאפשר לרמות אותו. ייתכן שמשמעות זו קיימת גם בפסוקים:
מכאן, כנראה, באה המשמעות הנוכחית של התואר תמים - אדם נאיבי, שלא שם לב שמרמים אותו. אולם, גם אדם שכבר יודע שיש רמאים בעולם יכול להישאר תמים, כל עוד הוא לא מעלה על דעתו לרמות בעצמו. התמים האידיאלי הוא אדם שרואה את המציאות בתמימותה, בשלמותה - מודע לעובדה שיש רע אך גם מודע לתוצאות השליליות שלו לטווח ארוך ובוחר להישאר נקי מרע.

אורים ותֻמִּים

בחושן המשפט שהיה על לבו של הכהן הגדול היו כלים שנקראו אורים ותומים, שבאמצעותם ה' אמר את דבריו. ייתכן שהם נקראו תומים כדי להדגיש שיש לקבל את הכרעתם בתמימות - כתשובה סופית (תם = סוף), לא לשאול שוב ושוב עד שמקבלים תשובה שמוצאת חן בעינינו (ע"פ גליה):

תמים - נקי

גם לתואר נקי ישנה משמעות דומה - חף מפשע (ראו נקי); אבל "תמים" הוא יותר מ"נקי":
  • נקי הוא מצב זמני - אדם יכול להיות נקי, להתלכלך ושוב להתנקות כמה פעמים ביום. ובנמשל, אדם נקי הוא אדם שכרגע אין בידו עוונות, אך עלול כל רגע לחטוא.
  • תמים הוא מצב קבוע יותר - אדם יכול להיות תמים בלי מום במשך זמן רב, אך כשהתמימות שלו נפגעת ונוצר בו מום, ייקח לו זמן רב להתרפא. ובנמשל, אדם תמים הוא אדם שבאופיו אינו נמשך לעוונות ואינו חושב עליהם כלל.
דוגמה להבדל ביניהם ניתן לראות בשני פרקי תהלים העוסקים ב"אישורי כניסה" להר הבית:
  • פרק כד מדבר על "אישור כניסה זמני": "מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו?" והתשובה: "נקי כפיים ובר לבב...".
  • פרק טו מדבר על "אישור כניסה קבוע": "ה', מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קדשך?" והתשובה: "הולך תמים ופועל צדק, ודובר אמת בלבבו...".
"תמים" הוא גם יותר מ"צדיק" - צדיק יכול להיות גם אדם העושה צדק פעם אחת, בעוד ש תמים הוא אדם שמתנהג בשלמות בדרכי הצדק, "הצדיק המתמיד"; ראו צדיק - תמים.

תמים - ישר

תמים הוא שלם ללא פגמים, ו ישר הוא מישורי, ללא מכשולים. התארים תמים וישר נזכרו יחד בכמה פסוקים:
  • איוב א1: "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע"
  • משלי ב7: "וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" (פירוט)
  • משלי ב21: "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ" (פירוט)
  • משלי יא3: "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם, וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדֵם [ישדם]"  (פירוט)
  • משלי כט10: "אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם,וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ" (פירוט)
  • תהלים כה21: "תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ"
  • תהלים לז37: "שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם"
יש אומרים ש תמים הוא השלם במידותיו מטבעו, ו ישר הוא השלם במידותיו כתוצאה מלימוד וחכמה (ע"פ הרב יונה גירונדי על משלי יא 3 ועל משלי יט 2, ראו גם מידת התמימות). ויש אומרים שהתמימות היא תוצאה של הליכה בדרך ישרה: כשאדם הולך בדרך מישורית, ללא מכשולים ופיתויים, יש יותר סיכוי שיישאר תמים ולא ייפול וייפגם (ע"פ גליה).

תמים - עיקש

עקשנות היא אחד הפגמים העיקריים בלב האדם, ולכן בפסוקים רבים עיקש מנוגד לתמים; ראו: עקש = עקום וקשה.

    פסוקים שבהם אפשר לפרש את המילה בכמה דרכים שונות

    • משלי א12: "נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים, וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר" - הרשעים רוצים לבלוע את קרבנותיהם בשלמותם (פירוט); או - הרשעים מזלזלים בקרבנות הנאיביים וה"תמימים" שלהם, שאפשר בקלות להכשיל ולהפיל אותם לבור.
    • שמואל א יד41: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים!' וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ" - משפט דו משמעי - "תן תשובה באמצעות האורים והתומים", או "הצבע על האיש החף מכל פשע" (פירוט).
    • יחזקאל כח15: "תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ, מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ" - היית חף מפשע עד שהתחלת לעשות עוול, או - היית שלם בגופך עד שהתחלת לעשות עוול ואז נענשת.
    • שיר השירים ה2: "'פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי...'", שיר השירים ו9: "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ..." - החתן מהלל את הכלה בכך שהיא יפה וטהורה כמו יונה שאין פגם בגופה, ובנמשל - שאין כל פגם באישיותה.
    בשני פסוקים נאמר שצריך להיות תמים לפני ה', ואפשר לפרש זאת כמצוה או כהבטחה:
    • בראשית יז1: "וַיֵּרָא ה' אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: 'אֲנִי אֶל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים'" - היה שלם בקיום מצוותיי, או: אם תקיים את מצוותי תהיה שלם בגופך ובזרעך ולא יחסר לך כלום (פירוט).
    • דברים יח13-18: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כִּי הגויים... אֶל מעוננים וְאֶל קוסמים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. נָבִיא... יָקִים לְךָ ה', אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" - היה שלם באמונה שרק ה' קובע את העתיד, או: אם תהיה עם ה' ולא תפנה לקוסמים תהיה שלם בחכמתך ולא יחסר לך שום דבר שהקוסמים יכולים, כביכול, לתת לך (פירוט).

    תמימות בדברי חז"ל

    משמעותה של התמימות השתנתה כבר בדברי חז"ל. הבן ה תם, בהגדה של פסח, הוא "תנוק טפש, שאינו יודע להעמיק שאלתו, וסותם ושואל מה זאת" (רש"י על שמות יג14).

    אפשר להסביר את הקשר בין שתי המשמעויות: "פתי הוא כמו תם שאינו יודע לרמות, ופיו ולבו שוין ואין בו עצות וישובים... רק תם הוא הטוב שבפתיות, שצריך ממנו לעבודת ה' לפרקים. ועיין בשמות רבה (ג, א) נדרש "פתי יאמין לכל דבר" על משה רבינו ע"ה, רק אז היה טוב. והוא הכנה לדברי תורה, וכמו שאמרו שם שקורין לנער פתיא, שבנערות והתחלה טוב התמימות, כמו שאמרו: נעשה והדר נשמע, אנן דסגיין בתמימותא - עיין שם בפרק רבי עקיבא (שבת פח.). ואחר כך, כשנכנס דברי תורה באדם נכנסה עמו ערמומית, שהוא היפך התמימות. וכן יעקב אבינו ע"ה איש תם, מקודם שהיה עדיין במדרגת יעקב... דאין.... תלמיד חכם. ואחר כך כשלמד בבית המדרש של שם ועבר... והגיע למדרגת תלמיד חכם, היה "אחיו של לבן ברמאות". ולבן הוא מקור הרמאות, רק שאצלו הוא הפסולת, והטוב שבו, שהוא הדברי תורה, קלטו רחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל... והוא הנקרא ערמה ולא רמאות, וכמו שאמר ר' יוחנן בן זכאי (בבא בתרא פט ע"ב) "צדיקים ילכו" וגו', רצה לומר "בם" בהדברי תורה, אצל זה הוא רמאות ונכשל בו, ואצל זה ערמה וחכמה. [וכן איתא בסוטה (שם): איזהו רשע ערום זה המשיא עצה וכו', שרשע ע"י הערמה. ואיתא בברכות (יז.) ערום ביראה, שהוא ע"י התורה, והיינו כמו שאמרו (אבות ג, יז) אם אין חכמה אין יראה, שיראה של פתיות אינה כלום, רק היוצאה מתוך ערמה וחכמה, ועם כל זה מתיירא, הוא יראת האמת]." (רבי צדוק הכהן מלובלין, דובר צדק על משלי א ד).

    בחסידות ברסלב, תם הוא איש פשוט ושמח בחלקו, ההיפך מ"חכם" (ראו "מעשה מחכם ותם").

    "יש תמימות ברצון, תמימות בלב, תמימות במעשה:

    תמימות ברצון - הכוונה שיש לאדם רצון שלם, כלומר אין לו פיזור בנפש... אין לאדם הרבה רצונות שונים ומנוגדים, יש לו רצון אחד והוא האמת. זה עדיין לא אומר שהוא עושה הכל...

    תמים במעשים זה אחד שמצליח... לעשות הכל טוב, זו נשמה מיוחדת, הכל טבעי אצלו, עושה הכל בסדר כמו שצריך, אחד שלומד את כל הלכות פסח ועושה הכל כמו שצריך בתמימות מעשית.

    יש אחד שמאוד רוצה בתמימות הרצון אבל במעשה זה לא הולך, אין הרגשת שלימות במעשה....

    בין שני סוגי התמימות יש עוד סוג באמצע...:

    התמימות בלב - בשפה היומיומית זה רצינות, זה האיך, איך הוא עובד את השם, כמה הוא רציני בזה, כשהוא עושה מצווה הוא לא חושב על משהו אחר הוא שם כל הזמן, וזה משקף את הלב שלו... הרצינות תוך כדי המעשה משקפת את... התמימות, השלמות שבלב.

    אם ננתח את הפגמים בתמימות לפי הערכים שלמדנו...: חצוי ברצון, חצוי בלב, חצוי במעשה" (מידת התמימות / נקודת אור).

    פסוקים נוספים

    • ויקרא ג9: "וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה' חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֵת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב"
    • תהלים לז18: "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה"
    • תהלים פד12: "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים, חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים"
    • תהלים קא6: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי"
    • תהלים מא13: "וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם"
    • איוב ד6: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ"
    • איוב לו4: "כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי, תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ"
    • שמואל ב כב26: "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם" (וכן תהלים יח26)
    • שמואל ב כב33: "הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל, וַיַּתֵּר תָּמִים דרכו" (וכן תהלים יח33)
    • עמוס ה10: "שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ, וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ"
    תמימות של ה' ותורתו:
    • שמואל ב כב31: "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת ה' צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ" (וכן תהלים יח31)
    • תהלים יט8: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי"
    • איוב לז16: "הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב, מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים"

    תגובות