אור = לילה?!

קוד: אור = לילה? בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

מסכת פסחים נפתחת במשפט: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר...".
המילה הראשונה "אור" תמוהה, שהרי בדיקת חמץ הראשונה נעשית בלילה!
על כך שואלים בגמרא: "מאי אור?" ועונים: "רב הונא אמר נגהי, ורב יהודה אמר לילי"
בהמשך באים מספר פסוקים שמהם נראה, לכאורה, שלמילה "אור" יש משמעות אחרת - "יום" (כלומר, תיאור זמן, day); את כל הפסוקים הללו מפרשים באופן שמתאים לפירוש המקובל למילה "אור" שהוא "נגהי" (נוגה, light), כדעת רב הונא:
לאחר מכן מביאים עוד כמה ציטוטים, הפעם מדברי התנאים, שבהם המילה "אור" מופיעה במשמעות "לילה" ("אורתא") - ציטוטים אלה מחזקים את דעת רב יהודה. בסוף מגיעים למסקנה, שלפי כל הדעות הביטוי "אור לארבעה עשר" משמעו "בליל ארבעה עשר", רק שבמקומו של רב הונא, קוראים ללילה "נגהי". והסיבה שהתנא השתמש במילה "אור" היא כדי לפתוח את המסכת בנימה חיובית.

בכל אופן, כפי שראינו, הגמרא טרחה הרבה כדי להוכיח שהמילה "אור" משמעה דווקא "נוגה" (כמו בימינו) ולא "יום"; כל זה כדי לשכנע אותנו שהמשנה "אור לארבעה עשר..." אינה מתכוונת ליום הארבעה עשר, אלא ללילה שלפניו. אבל אם אכן זוהי הכוונה, מה הטעם להוכיח שהמילה "אור" משמעה נוגה (כמו בימינו)? והרי גם בלילה אין אור?!

אולי אפשר לענות על השאלה לפי המאמר " יום ולילה ביציאת מצרים" - שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים, ה' האיר להם את הלילה. לפי זה, חלק בלתי נפרד מהזיכרון ההסטורי של חג הפסח הוא האור הזורח באמצע הלילה - מכאן שהמילים "אור לארבעה עשר..." בהחלט יכולות להתפרש על-פי שני הפירושים - גם "נגהי" (נוגה, כמו בימינו) וגם "לילי" בו זמנית.

תגובות