קוד: ביאור:שמות כג8 בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: ע"פ הגר"א
אל: פירוש משלי כב12
שמות כג8: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים
"
מדוע נאמר
ושוחד לא תיקח, ולא נאמר בשום מקום
ושוחד לא תיתן? ברור שגם הנותן שוחד עובר על איסור,
ויקרא יט14: "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל
", שהרי הוא מכשיל את הלוקח בעבירה. אולם מדוע לא נכתב איסור זה בפירוש?
- על איסור שלא נכתב בפירוש, אין עונש בידי אדם.
הלוקח שוחד - ניתן להענישו בבית משפט אנושי, אולם
הנותן שוחד - לא ניתן להענישו. ומדוע? - אולי כדי שהנותן לא יחשוש להלשין על הלוקח... כך יהיה קל יותר לחשוף את פשעי השוחד.
...וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". מדוע יש צורך בשני פסוקים? מה ההבדל ביניהם?
ישנם שלושה תנאים הכרחיים למשפט צדק:
והשוחד פוגע בשלושתם:
יעוור פיקחים- יגרום לשופט לטעות בהבנת המציאות;
יעוור עיני חכמים- יגרום לשופט לטעות בהבנת דין התורה;
יסלף דברי צדיקים- יגרום לשופט לטעות ולהתבלבל בהבנת דברי בעלי-הדין הצדיקים, ולחשוב שהם משקרים, ושרק הצד השני (שנתן לו את השוחד) דובר אמת
ומדוע הפסוק בספר שמות מתייחס ל"פיקחים
", והפסוק בספר דברים מתייחס ל"חכמים
"?
אולי הסיבה היא, שהפסוק בספר שמות נאמר רק זמן קצר אחרי מתן תורה, ובאותו זמן עדיין לא היו בישראל הרבה אנשים שיודעים תורה (=חכמים); בעוד שהפסוק בספר דברים נאמר 40 שנה מאוחר יותר, ואז כבר היו בישראל חכמים רבים.
הפסוק בספר דברים נמצא בפרשה שעניינה המצוה למנות שופטים. לפי זה, פירש ר' יצחק אברבנאל, שיש שני איסורים שונים הקשורים לשוחד: