חריצות - רמיה

קוד: חריצות - רמיה בתנ"ך

סוג: הבדלים1

מאת: אראל

אל:

בכמה פסוקים בספר משלי, חריצות מוצגת כניגוד לרמיה:

אך על-פי הפירוש המקובל בימינו, חריצות היא ניגודה של העצלות ולא של הרמיה! כמה הסברים הוצעו לכך:

1. יש שפירשו את המושג "חרוצים" בניגוד לפירוש המקובל בימינו: "חרוצים - ישרים, שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עוולה" (רש"י על משלי י4).

2. יש אומרים שהמושג "רמיה" הוא כינוי מושאל לעצלות - "כף רמיה" היא כף שמרמה ואינה עושה את תפקידה שהוא לעבוד; או שמראה את עצמה כאילו עובדת ולמעשה מתבטלת (דעת מקרא).

3. וייתכן שאפשר לפרש את שני המושגים כפשוטם: כל אדם צריך להתפרנס - יש אנשים שבוחרים להתפרנס בחריצות, ע"י עבודה; ויש אנשים שבוחרים להתפרנס ע"י רמיה. מהפסוקים ניתן ללמוד, שחריצות היא אכן ניגוד של רמיה, ויש לכך שתי משמעויות מעשיות:

כל פסוק מציג נזק אחר שנגרם כתוצאה מהרגל זה: ומצד שני:


נספח - פסוקים נוספים שמתארים מה קורה כשאין חריצות

האפשרות המובנת-מאליה היא - כשאין חריצות יש עצלות; וכשיש עצלות אי אפשר להשיג את מה שרוצים (משלי יג4): "מתאווה ואין, נפשו עצל; ונפש חרוצים תדושן".

אפשרות שלישית - (אם כי פחות גרועה מהשתיים הקודמות) - היא החיפזון: כשאין חריצות - אנשים מנסים להתעשר מהר; וכשמנסים להתעשר מהר - מגיע המחסור (משלי כא5): "מחשבות חרוץ אך למותר; וכל אץ אך למחסור" (פירוט).


תגובות