בין הערביים = בין השקיעה לחשכה

קוד: בין הערבים= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

הביטוי בין הערביים נזכר בתנ"ך בארבעה הקשרים:

עַרְבַּיִם היא צורת הזוגי של עֶרֶב - שני עֲרָבִים. אנחנו יודעים מה זה עֶרֶב - זה הזמן החשוך, שבו המראות והצורות מתערבבות וקשה להבחין ביניהן. אבל ערב יש רק אחד ביום - אז מה הם הערביים?

1. ערביים הם שני השלבים של העֶֶרֶב: השלב הראשון הוא שקיעת השמש, והשלב השני הוא שקיעת האור האחרון והופעת הכוכבים. הזמן שבין שקיעת השמש לצאת הכוכבים נקרא בין הערביים. בלשון המשנה נקרא זמן זה בין השמשות. וכן תרגם אונקלוס "בין הערביים" - "בין שמשיא" (אונקלוס על שמות יב6, וכן פירשו אבן עזרא ו שד"ל שם). וכן משמעות הביטוי בלשון ימינו. לפירוש זה ישנן כמה ראיות מפסוקים אחרים:

2. אמנם, בימי בית שני זבחו את הפסח (וגם את קרבן התמיד) כבר 6.5 שעות אחרי הזריחה, כלומר מאחר הצהריים ועד השקיעה. ולפי זה, ערביים הם שני השלבים בתנועת השמש כלפי מטה: תחילת התנועה - משיא הגובה כלפי מטה,  וסוף התנועה - השקיעה: "ולשון 'בין הערבים' נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה: עריבת היום בתחלת שבע שעות, מכי ינטו צללי ערב; ועריבת הלילה בתחילת הלילה." (רש"י).

וכיוון שבפסוקים למעלה הביטוי "ערב" נרדף לביטוי "בין הערביים", פירשו חז"ל שגם ה"ערב" מתחיל אחר הצהריים, והביאו לכך ראיות:

לעיון נוסף בנושא זה, ראו פירוש הרמב"ן על הפסוק וכן פירוש מלבי"ם על המכילתא.


תגובות