כריתת לשון = האבדת דיבורים רעים מהעולם

קוד: כריתת לשון בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: כרת שנכתבה ב18:04:54  01.11.2004


בשני מקומות בתנ"ך נזכר ביטוי שקשור לכריתת לשון:

  1. תהלים יב4 : "יַכְרֵת ה', כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת--    לָשׁוֹן, מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת",
  2. משלי י31 : "פִּי-צַדִּיק, יָנוּב חָכְמָה;    וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת, תִּכָּרֵת ":

הפועל "כרת" בבניין קל משמעו - חתך בחזקה , כמו בביטוי "ויכרתו את ראשו"; לפי זה היה אפשר לפרש שהכתוב מדבר על חיתוך של הלשון, ומבקש מה' שיחתוך את לשונם של הרשעים המדברים דברי-הטעיה, גאוה ומרמה.

אך בפסוקים אלה הפועל הוא בבניין הפעיל ( יַכְרֵת ) ונפעל ( תִּכָּרֵת ); בבניינים אלה משמעו - ניתק/התנתק, וכשלא כתוב ממה בדיוק הוא התנתק - הכוונה היא שהוא יתנתק מן העולם, כלומר שלא יהיה יותר בעולם (ע"ע הכרית - חלק ב ). לפי זה, אפשר לפרש את הפסוק באופן פחות "כואב": המשורר מתפלל לכך, שאנשים יחזרו בתשובה, ולא ידברו עוד דברי-הטעיה, גאוה ומרמה, כך שלא יהיו יותר בעולם "שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות" "ולשון תהפוכות".

תגובות