שתי אותיות זהות רצופות

קוד: שתי אותיות זהות רצופות בתנ"ך

סוג: דקדוק

מאת: הרב ראובן מרגליות

אל: פירושים וסימנים 7

[ע"פ "המקרא והמסורה" מאת הרב ראובן מרגליות, מחקר כ' "עולה ויורד"]

הסופרים בתקופת המקרא נהגו לחסוך באותיות, ולכן בכמה מקומות שבהם היו צריכים לכתוב שתי אותיות זהות רצופות הם כתבו רק אחת והשמיטו אחת (ייתכן שזה נעשה בכוונה, כדי לסדר את דילוגי-האותיות, ואין כאן מקום להאריך). הנה כמה דוגמאות לתופעה זו (אתם יכולים להשתמש בטבלה כדי לבחון את עצמכם):

הסבר

המקור

הפסוק

"את הערים האל[ו] ואת כל הכיכר"

  • אולם, המילה " האל " מופיעה בפסוקים נוספים שבהם אי אפשר לפרש כך; ועוד: המילה "האלו" אינה קיימת בלשון המקרא (ראו פירושים נוספים לפסוק).

סדום (בר יט25)

את הערים האל ואת כל הכיכר

"את כל הארצות האל[ו]"

  • ראו הערה למעלה.

דברי ה' ליצחק (בר כו 3)

כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקימותי את השבועה אשר נשבעתי ל...

"עזי וזמרת[י] יה..."

שמ טו 2, תה קיח 14

עזי וזמרת י-ה, ויהי לי לישועה

"עזי וזמרת[י] יה..."

יש יב 2

עזי וזמרת י-ה ה', ויהי לי לישועה

"השמרו לכם [מ]עלות בהר" ƒ

לפני מתן תורה (שמ יט 2)

השמרו לכם עלות בהר

"וירדפום [מ]לפני השער עד השברים" [רד"ק]

אנשי העי (יע ז5)

וירדפום לפני השער עד השברים

"כן המה עושים גם [מ]לך"

אמר ה' לשמואל (שא ח8)


כן המה עושים גם לך

"כי עתה [ה]לא רבתה מכה בפלשתים!"

אמר יונתן (שא יד 30)

כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים

"שלח[ם] מעל פני ויצאו"

יר טו1

...אין נפשי אל העם הזה! שלח מעל פני ויצאו!

"...ובילקוט[ו] וקלעו בידו"

דוד (שא יז 40)

וישם אותם בכלי הרועים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו

"וירדוף עד [ד]דן". דדן הוא שם של שבט נודד, וייתכן שהיה גם מקום שנקרא על שמם – ע' יר כה 23, יר מט 8, יח כה 13, יח כז 15, יח כז 20. כך פירש גם יהודה קיל ב"דעת מקרא".

  • אולם, השמטת האות "דל"ת" במקרה זה אינה סבירה, מכיוון שכאן דבר זה יכול לגרום לטעות בזיהוי המקום.
  • ועוד: שבט דדן, מבני קטורה, נשלח קדמה לארץ קדם, שאינה קרובה כלל לגולן, בד"כ מניחים שמדובר במסופוטומיה או מזרחה לה (ראו פירושים נוספים לפסוק).

אברם (בר יד 14)

וירדוף עד דן

"את הגלעד עד [ד]דן"

  • ראו הערה למעלה.

ראה משה (דם לד 1)

את הגלעד עד דן

"ודוד מנגן ביד[ו], ויבקש שאול להכות בחנית" (כמו שא יח 10)

דוד ושאול (שא יט 10-9)

ו... מנגן ביד, ויבקש... להכות בחנית...

"כי [י]חלה לטוב"

מי א12

כי חלה לטוב יושבת מרות

"בלילה [ה]הוא"

דוד (שא יט 10)

נס ויימלט בלילה הוא

"בלילה [ה]הוא"

בנות לוט (בר יט 33)

ותשקין את אביהן יין בלילה הוא

"בלילה [ה]הוא"

יעקב עם לאה (בר ל 16)

וישכב עמה בלילה הוא

"בלילה [ה]הוא"

יעקב (בר לב 23)

ויקם בלילה הוא

"נוהגים את העגלה [ה]חדשה"

עוזא ואחיו (שב ו3)

נוהגים את העגלה חדשה

"אשר פדית לך ממצרים [מ]גויים ואלהיו"

בתפילת דוד (שב ז23)

אשר פדית לך ממצרים גויים ואלהיו

"פן מצא לו ערים בצורות והציל [ל]עינינו" (עדיין לא לגמרי הבנתי את הפסוק הזה)

אמר דוד לאבישי על שבע-בן-בכרי (שב כ6)

פן מצא לו ערים בצורות והציל עינינו

"ואמרת לנביאי[ם] מלבם"

יח יג 2

ואמרת לנביאי מלבם...

"ויחלטו[ה] הממנו"

עבדי בן-הדד (מא כ33)

והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו

"האותיות [ת]שאלוני על בני!? ועל פועל ידי תצווני!?"

יש מה 11

האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצווני

"...אריות הדיחו[ה], הראשון אכלו..."

יר נ 17

שה פזורה ישראל, אריות הדיחו, הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עיצמו נבוכדנאצר מלך בבל

"טוב ינחיל [ל]בני בנים..."

מש יג 22

טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא

"מקור חיים שכל [ל]בעליו"

מש טז 22

מקור חיים שכל בעליו ומוסר אוילים איוולת

"פתאים עברו [ו]נענשו" (כמו משלי כב3)

מש כז 12

ערום ראה רעה נסתר, פתאים עברו נענשו

"ויושביה כמו כנ[ים] ימותון" ˆ

יש נא 6

ויושביה כמו כן ימותון

"ואל אדמת ישראל לא יבוא[ו], וידעתם..."

יח כ 38

וברותי מכם המורדים והפושעים... ואל אדמת ישראל לא יבוא, וידעתם כי אני ה'

"כי פי[הו] הוא ציווה ורוחו הוא קיבצן"

יש לד 16

כי פי הוא ציווה ורוחו הוא קיבצן

"ואם [מ]מאן אתה לשלח..."

בדברי ה' לפני מכת ארבה

ואם מאן אתה לשלח ...

"גמולי[ם] מחלב, עתיקי[ם] משדיים

יש כח 9

גמולי מחלב, עתיקי משדיים

"ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם [מ]שמה..."

יר כט 7

ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל ה', כי בשלומה יהיה לכם שלום

"עדיו יבוא[ו] ויבושו כל הנחרים בו"

יש מה 24

עדיו יבוא ויבושו כל הנחרים בו

"מדוע אמרו עמי [י]רדנו" (אני עדיין לא מבין)

יר ב31

מדוע אמרו עמי: רדנו, לא נבוא עוד אליך?

"את האובות ואת הידעוני[ם] מן הארץ"

בעלת-האוב (שא כח9)

אשר הכרית את האובות ואת הידעוני מן הארץ

"כי [י]עבדו בם גם המה..."

יר כה14

כי עבדו בם גם המה גויים רבים ומלכים גדולים

"והמלך יושב [ב]בית החורף..."

יהויקים (יר לו 22)

והמלך יושב בית החורף

"...וכנהרות יתגעשו מימ[יו], ויאמר..." (כמו בפסוק שלפניו)

יר מו 8

מצרים כיאור יעלה וכנהרות יתגעשו מים, ויאמר אעלה...

"בחוקותי יהלך ומשפטי [י]שמר"

יח יח 9

בחוקותי יהלך ומשפטי שמר

"אם לא ישים עליהם נווה[ם]. מקול נתפשה..." (כמו יר מט 20)

יר נ 46-45

אם לא ישים עליהם נווה. מקול נתפשה בבל...

"אהה ד' ה', [הֲ]כלה אתה עושה...!?" (בערך כמו יח ט 8)

יח יא 13

אהה ד' ה', כלה אתה עושה את שארית ישראל!?

"כה אמר ד' ה': [הֲ]תצלח!?..." (כמו יח יז 10)

יח יז 9

כה אמר ד' ה': תצלח!? הלוא את שרשיה ינתק...!

"ויהי העם כמתאוננים רע[ב] בעיני ה'" במ יא 1 ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ה'
"עני[ו] ורוכב על חמור"

המשיח, זכ ט 9

צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור

בכמה מקומות רואים שגם בעלי-המסורה פירשו ככה: ה'קרי' משלים את האות שחסרה ב'כתיב':

"אתה הייתה [ה]מוציא והמבי[א] את ישראל"

דוד (שב ה 2)

אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל

"אשר תלום שמ[ה] הפלשתים"

שאול ובניו (שב כא 12)

אשר תלום שם הפלשתים

"למען החטי[א] את יהודה"

יר לב 35

למען החטי את יהודה

"אשר החטי[א] את ישראל"

בימי יהואחז (מב יג6)

אך לא סרו מחטאות ירבעם... אשר החטי את ישראל...

"והמ[ה] הומתו בימי קציר"

בני שאול (שב כא 9)

והם הומתו בימי קציר

"הנני מבי[א] את דברי..."

יר לט16

הנני מבי את דברי...

"אבותינו חטאו [ו]אינם"

אכ ה 7

אבותינו חטאו אינם

"יגענו [ו]לא הונח לנו"

אכ ה 5

יגענו לא הונח לנו

"יתומים היינו [ו]אין אב"

אכ ה 3

יתומים היינו אין אב

כלומר: "ה' הוא עוזי וזמרתי, והוא היה לי לישועה"; כך פירש אונקלוס בתרגום. ואפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו: "עוזי, וזמרת-יה, היו לי לישועה"

ƒ הפועל "הישמר" קשור בד"כ לאות-היחס "מ", כמו "הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע" (בדברי לבן ליעקב, בר לא 29), "הישמר מעבור המקום הזה" (בדברי אלישע למלך-ישראל, מב ו 9), "איש מרעהו הישמרו" (יר ט 3).

כלומר: "פדית את עם ישראל ממצרים, מהגוי המצרי ומאלהיו" (כמו שכתוב "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'" שמ יב12). אבל חז"ל פירשו את הפסוק ככתבו, כלומר: "פדית ממצרים את עם ישראל ואת א-להיו" – פדית כביכול גם את עצמך!

הפסוק עדיין לא ממש ברור, אבל נראה לי שהכוונה היא "החליטו עליה מתוך דבריו", כלומר: לאחר ששמעו עבדי-בן-הדד את דברי אחאב "העודנו חי אחי הוא" הם ניחשו שהוא רציני, ומיהרו להחליט על דרך-פעולתם מתוך דבריו המעודדים של אחאב, ולכן השיבו לו באותו סגנון "אחיך בן הדד"

ˆ ע' מלבי"ם. אפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו, כי "כן" הוא צורת היחיד של "כנים". כך אפשר גם לפרש את הפסוק "וכן היינו בעיניהם" (בדברי המרגלים על הענקים, במ יג 33) [שמעתי בשם הרב מלכיאל]

הפסוק ככתבו נאמר על בבל, וזה סותר את מה שכתוב "בת בבל השדודה! אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו! אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע!" (תהלים קלז 9-8). ולכן פרשו חז"ל בכמה מקומות שהפסוק מדבר על ציון (ע' תנחומא ויגש על בראשית מו 28; מסכת דרך-ארץ סוף פרק השלום; ילקוט מלאכי רמז תקפ"ט; ועוד. ע' עוד ב"המקרא והמסורה" פרק יט.)

ע"פ התיאור בפרק יותר מתאים להגיד שהמשיח הוא עניו מאשר שהוא עני (דרך אגב: בצפניה ג 12 כתוב "והשארתי בקרבך עם עני ודל", וגם שם אפשר לפרש שהכוונה "עם עני[ו] ודל", כמו שכתוב פסוק אחד קודם "כי אז אסיר מקרבך עליזי גאוותך", אבל שם זה פחות ברור).

תגובות