ישנם מומחים הצופים משבר עולמי, בסדר גודל של "השפעת הספרדית" בימי מלחמת העולם הראשונה.
בתורה ישנן מצוות רבות אשר, מלבד הערך הרוחני שלהן והברכה שה' נותן לשומרי מצוותיו, מועילות גם בדרך הטבע, בכך שהן מאמנות אותנו בכישורי-הישרדות חיוניים.
- מצוות שמיטת הקרקעות מאמנת אותנו לחיות במצב שבו החקלאות לא מתפקדת. אנחנו מתרגלים לאגור מזון לשנה מראש, לקיים את
ויקרא כה22: "
וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן
" (פירוט). אנחנו מתרגלים ללקט ולאכול את הצמחים הצומחים מאליהם בשטחי בר, לקיים את
ויקרא כה6: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה
" (פירוט) -
שני כישורים חיוניים להישרדות.
- מצוות היובל גורמת לכך שלכל משפחה בישראל תהיה קרקע, כך שכל משפחה תוכל לכלכל את עצמה בעת הצורך ולא תהיה תלויה במסחר. לא שהמסחר הוא רע, אלא שבשעת חירום המסחר עלול לא לתפקד, וחשוב שתהיה אפשרות גם לחקלאות ביתית
(סבי ז"ל, ג'ורג' יהושע אמוזיג, שחי במעברה בתקופת הצנע, גידל ירקות בקרקע שליד הצריף, כדי להשלים את תזונת המשפחה).
- מצוות רבות גורמות לגיבוש וליכוד הקהילה המקומית -
כישרון נוסף שהוא חיוני בשעת משבר לא פחות מאוכל. כך הן למשל מצוות ההלוואה בלי ריבית והצדקה,
אסתר ט22: "
וּמִשְׁלֹח מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים
" (פירוט).
- המגבלות החמורות המוטלות על אכילת בשר מקטינות את הסיכוי להידבקות מנגיפים המועברים ע"י בעלי-חיים.
- דיני הטהרה: הטומאה אינה מחלה, אבל הדינים של התרחקות מטומאה דומים לנהלים של התרחקות ממחלות, כגון: הסגר ובידוד (ויקרא יג4: "
וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים
"), הימנעות ממגע, הימנעות משהיה באותו חדר/אוהל, וכד'. מי שמתרגל את הנהלים האלה בשגרה, יהיה לו קל יותר לבצע אותם בשעת חירום.
- ומעל הכל, תפילה לה'
עוזרת לנו לשמור על המשאבים החשובים ביותר בזמנים קשים - רוגע, ביטחון ותקוה.