הכסיל לא ייתן לך מנוחה

קוד: ביאור:משלי יד7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יד7: "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל, וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת"

לך והתרחק מקרבתו של איש כסיל, אם אתה נוטה להתבלבל ואין לך כישרון להסביר את דעתך באופן חד וברור בשפתיך, כי הכסיל לא יבין אותך ועלול לסלף את דבריך.

עצות

מי שרוצה לדבר עם אנשים השונאים ללמוד, חייב ללמוד שפה מיוחדת. מי שאינו יודע את השפה המתאימה, עדיף שיתרחק מתלמידים כאלו:

מנגד- = מילת-יחס המציינת התרחקות ויציאה מטווח הראיה;    כסיל = השונא חכמה, השונא ללמוד ולהקשיב;   לך מנגד לאיש כסיל = התרחק מאדם השונא ללמוד, כי לא תצליח ליצור איתו קשר.

בל = לא;   שפתי דעת = שפתיים היודעות להגיד את הדבר הנכון בכל מצב, שפתיים היודעות לענות "בשליפה".

שפתי דעת הן מצרך נדיר, כמו שנאמר ב משלי כ15: "יֵשׁ זָהָב, וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת" (פירוט), וכל עוד אין לך שפתי דעת, לא תצליח ליצור קשר עם הכסיל, הוא ייצא מריכוז לפני שתסיים לחשוב מה אתה רוצה להגיד.

במיוחד צריך להיזהר אדם שמגמגם, ודיבורו מבולבל ולא ברור. אדם כזה יקבל מהכסיל זלזול ולעג במקרה הטוב, יריקות ומכות במקרה הרע.

מעבר לכך, הכסיל עלול גם לסלף את דבריך: הוא ייתפס למשפט אחד מבולבל ולא-ברור שאמרת, יוציא אותו מהקשרו, ויפרסם אותו ברבים כדי לנגח אותך. לפיכך, אם אין לך שפתיים מהירות וברורות, אל תלך להתראיין בטלביזיה אצל מנחה כסיל...

המילים "בל", "שפתי" רומזות גם לפרשת דור הפלגה, שה' בלל את שפתם כדי שלא יבינו איש את רעהו: בראשית יא9: "עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ". לפי זה:

בל ידעת שפתי דעת = השפה שלך שונה מהשפה של הכסיל, אתה אוהב ללמוד והוא שונא חכמה; אם תנסה לדבר איתו, התוצאה היחידה תהיה בלבול, הוא לא יבין אותך ואתה לא תבין אותו, ולכן שמור מרחק - לך מנגד.

עם זאת, הפסוק משאיר גם פתח לתקוה - אם בכל-זאת זכית ויש לך שפתי דעת, אם אתה יודע להבין גם את האנשים השונאים את החכמה ולדבר בשפה שלהם, אז יש סיכוי שתצליח לדבר איתם; אם יש לך שפה מהירה, חדה וברורה - יש לך סיכוי להתראיין בהצלחה...

הקבלות

פסוקים נוספים מזהירים מפני התרועעות עם כסילים; ראו משלי יז12: "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ" (פירוט).

פסוקים נוספים מסבירים את חשיבותם של אינסטינקטים נכונים של דיבור; ראו פה מדבר מעצמו.

דקויות

לך מנגד לאיש כסיל - ציווי או תנאי?

1. פירשנו שזהו ציווי שמשמעותו התרחק: "בהיות המילה קשורה עם מ"ם הוא עניין ריחוק... לך מנגד והתרחק לאיש כסיל" (אבן עזרא, ר' משה קורדובירו, ר' יונה גירונדי, מצודות, דעת מקרא).

2. אך יש שפירשו שזהו תנאי שמשמעותו אם תתקרב: "לך מנגד לאיש כסיל להתחבר עמו, והנה, לא תדע שפתי דעת, כי חברתו תמנע אותך מזה" (רלב"ג), "אם תלך עמו, בל ידעת שפתי דעת" (מלבי"ם, וכנראה גם רש"י).

3. ויש שפירשו שהמילה "מנגד" רומזת גם להתנגדות: "גם אם תרצה לכאורה להתנגד לו, לא תצליח, כי הוא ישפיע עליך לרעה" (ע"פ הגאון מווילנה).

  • אולם, גם פירוש זה אינו מתאים ל משמעות המילה 'מנגד'; השורש "נגד" מופיע במשמעות של התנגדות ועימות רק בלשון התלמוד.

ובל ידעת שפתי דעת - מה התפקיד התחבירי של צלע זו?

1. תוצאה של קיום הצלע הראשונה: "לך מנגד לאיש כסיל - מהתחבר תמיד אצלו, ובל ידעת - סופך שלא ידעת חכמה" (רש"י, ודומה לזה רלב"ג ומלבי"ם).

2. תוצאה של אי- קיום החצי הראשון: "כאומר: או הרחק ממנו, או סופך להיות כמוהו" (מצודת דוד, החברה היהודית), "כי בל הוא לשון בלבול, ועוד: שהל"ב שלו נהפך לב"ל, כי בעולם השפל הזה, שהרע מרובה על הטוב, האדם מתפעל מן החברות ונגרר בנקל אחרי הבליהם, ואפילו יהיה חכם, אפשר שייהפך לטיפש, ואת הישרה יעקש..." (רמ"ד וואלי).
שני הפירושים 1-2 אינם מתאימים לזמן הדקדוקי של הצלע השניה - זמן עבר, שאינו מתאים למשפט תוצאה. לפי פירושים אלו היה ראוי לכתוב: "ובל תדע שפתי דעת".

3. תיאור של מי שאינו מקיים את החצי הראשון של הפסוק: "התרחק מאיש כסיל, ואם לא תעשה כן... סימן שלא ידעת שפתי דעת [את דברי החכמים, שאמרו שיש להתרחק מכסילים]" (פרופ' מרדכי זר כבוד בדעת מקרא, בשם 'הרקמה' רעב).

  • אולם, קשה לפרש שהכותב השמיט מילת שלילה "ואם לא תעשה כן".
4. תיאור של אדם נוסף שיש להתרחק ממנו, בנוסף לכסיל - מי שאינך יודע אם יש לו שפתי-דעת או לא: "הרחק ממי שלא ידעת אותו בשפתי דעת, כי חברתו - סכנה, על כן אתה צריך לחוש בספקו, שלא תתחבר אליו, עד שתחקור עליו אם הוא נזהר בדבריו, שלא לגלות סוד ושלא לחרף ולבזות מכעס או מגאוה וגודל לבב. ציווה להרחיק מן הספק מחברת מי שלא נודע בשפתי דעת, וממי שנודע שהוא כסיל" (רבי יונה גירונדי, וכן אבן עזרא, רמ"ד וואלי).

5. בעבר פירשתי, שהצלע השניה של הפסוק היא דברי הכסיל: אם תלך ותתרחק מהכסיל, הכסיל יקרא אחריך "בל ידעת שפתי דעת!"; הכסיל יאשים אותך, שאתה מתרחק ממנו, רק בגלל שאין לך תשובה לדבריו. והפסוק מציג דילמה דומה לזו שנזכרה בפסוקים (משלי כו 4-5) "אל תען כסיל כאיוולתו... ענה כסיל כאיוולתו...": מצד אחד - אתה בוודאי רוצה להתרחק מטווח ראייתו של הכסיל, כי נמאס לך להתווכח איתו ואתה לא רוצה לרדת לרמה שלו ולהיות כמותו; ומצד שני - לאחר שתתרחק ממנו, הכסיל יאשים אותך שאתה לא יודע לדבר דברי-דעת ואתה "מתחמק מויכוח". ראו לענות או לא לענות?

6. וכעת נראה לי שזהו נימוק / תנאי, מדוע / מתי יש לקיים את החצי הראשון של הפסוק: התרחק מהכסיל כי אינך יודע שפתי דעת / התרחק מהכסיל אם אינך יודע שפתי דעת.

תגובות