מוסר השכל לעומת מוסר אוילים

קוד: ביאור:משלי טז22 בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל

אל:

משלי טז22: "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת"

השכל, הבוחן כל דבר לעומק באופן עצמאי, הוא מקור חיים עבור בעליו;   אולם המוסר, הביקורת שמעבירים אנשים אוילים, שלא בדקו את הדברים לעומק, היא איוולת - שטחית ולא רצינית.

הקבלות

הניגוד בפסוק הוא בין שכל לבין מוסר אוילים.

בפרק א נזכר הביטוי מוסר השכל, משלי א3: "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים" (פירוט); מסתבר שהביטוי מוסר אוילים הוא ניגודו של הביטוי מוסר השכל.

מוסר = הפקת לקחים מצרות ובעיות:

לפי הפסוק שלנו:

"הנה ההסתכלות וההתבוננות הוא בעליו של מקור חיים והמנהיג אותו, וזה כי ממנו מבוע המיעדת החיים הגופיים והחיים הנצחיים, אם החיים הגופיים מפני ההשתכלות בדברים המדיניים אשר בו יושלל הסרת הרע ממנו מהאנשים ושיגיע לו הטוב והעזר מהם, ואם החיים הנצחיים כי זאת התכונה כלי להפליג החקירה בדברים העיוניים לפי מה שראוי אשר היא סבה למצוא האמת בהם; ואולם האוילים לא יקנו מוסר כי אם מהאולת, והמשל שכאשר קרה לאויל רע מה מפני שלא השגיח בסבות המביאות אותו להשגת מבוקשו, אז יקחו מוסר מפני האולת ההיא להשגיח בפועל ההוא כשיקרה לו שנית בסבה אשר לא השגיח בה קודם זה שהיתה סבה אל שנבצר ממנו אשר יזם לעשות, והנה התועלת שיקח בזה הוא מעט מאד, וזה כי אולתו תסבב שלא יקח בזה מהתועלת רק בכמות הדבר ההוא ובסבה ההיא לבדה, וכבר יהיו שם סבות אחרות יפקד המסובב בהפקדם והוא לא ישגיח בהם אם לא בשיפקחו עיניו במה שיראה בנסיון, וזה רחוק מאד שיגיע בשלימות בזה האופן גם בפועל אחד מיוחד; ואולם עם המשכיל - מקור חיים ומבוע בכל הדברים; וזהו ההבדל הנפלא שיש בזה בין המשכיל והאויל" (רלב"ג)

דקויות

מוסר - כמה פירושים

1. הפקת לקחים מתוך ייסורים וצרות (ראו "הקבלות");

2. מוסר = הייסורים והצרות עצמם, ולפי זה: מוסר אוילים איוולת = "יסורי אוילים - ע"י אולת באים להם / האולת - יסורין הוא לאוילים " (רש"י, מצודות).

3. מוסר = ביקורת. אמנם, בדרך-כלל יש לקבל ביקורת מכל אדם, אולם כשנמצאים בחברתם של אוילים, יש להיזהר שלא לסמוך על הביקורת שמקבלים מהם, אלא לשפוט כל דבר בשכל:

  • מקור חיים שכל בעליו - השכל של האדם, המאפשר לו לשפוט ולבחון את הביקורת שאומרים לו, הוא מקור חיים עבורו, כי -
  • מוסר אוילים איוולת - הביקורת שמותחים אנשים שטחיים היא שטחית, ואדם שיקבל מהם ביקורת בלי לבדוק אותה קודם בשכלו - בוודאי יעשה טעויות (ע"פ ר' יונה גירונדי).

דוגמאות אחרות להפקת-לקחים שטחית

בספר "לא מזיק ברובו" מאת דאגלס אדאמס (תרגום לעברית של גבי פלג יצא לאור בהוצאת "כתר"; פרק 2), אחת הגיבורות, טרישה מקמילן, הגיעה למסקנה מעניינת: "אם יש דבר אחד שהחיים לימדו אותי, זה שאסור ללכת להביא את התיק". איך הגיעה למסקנה זו? לפני מספר שנים, היא פגשה יצור מהחלל, שהציע לה לבוא איתו לחללית, והיא הלכה לחדרה כדי להביא את התיק, וכשחזרה היא ראתה אותו טס לחלל בלעדיה, וכך הפסידה את הזדמנות חייה.

לאחר מספר שנים, היא הוזמנה לריאיון עבור משרה שרצתה בה מאד, כשהיתה בדרך לריאיון היא נזכרה ששכחה את התיק בחדר, אך בהתאם למסקנת חייה - לא חזרה לקחת אותו. אולם, עדשות המגע שלה היו באותו תיק, ובלי עדשות המגע היא התקשתה לתפקד בריאיון, ולכן הפסידה את המשרה.

המסקנה הסופית שלה היא: "אם יש דבר אחד שהחיים לימדו אותה, הרי זה שיש פעמים שאסור לחזור לקחת את התיק, ויש פעמים שחובה לעשות זאת. החיים עדיין לא לימדו אותה להבחין בין שני סוגי הפעמים"...

תגובות