קוד: ביאור:תהלים קיג4 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים קיג4: "רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה', עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ
"
1. ע"פ הפשט, הכוונה שכל הגויים
מרוממים, מהללים ומשבחים את ה'; וגם צבא השמיים (הכוכבים)
מכבדים אותו, כמו ב
תהלים יט2: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים
כְּבוֹד אֵל
".
"רם על כל גוים ה', היינו, כשהעכו"ם מודין ומשבחין לה', אזי
על השמים כבודו, אזי נתעלה הכבוד מהחושך
" (לקוטי מוהר"ן יד).
2. אולם יש שקישרו את הפסוק לפסוקים הבאים, וראו כאן רמז למחלוקת פילוסופית בין הגויים לבין עם ישראל:
תהלים קיג5-6: "מִי כה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת,
הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
"
ה' הוא רם בעיני הגויים, אבל גבוה בתור אלהינו:
שלדעתם הוא מתרומם מן העולם השפל ורק על השמים כבודו, ואין כבודו להשגיח בשפלים" (מלבי"ם, וראו גם: דרך מצוותיך - מצות מילה).
שגדלו הוא כל-כך בלתי בעל תכלית, עד שאין הבדל אצלו בין השמים והארץ, שכמו שמגביה לשבת מן הארץ כן מגביה לשבת מן השמים, וכמו שצריך להשפיל לראות בארץ כן צריך להשפיל לראות בשמים, שלפי גדלו הבלתי בעל תכלית אין הבדל בין השמים והארץ אצלו, ולא יתכן לאמר שהוא קרוב אל השמים יותר מאל הארץ" (מלבי"ם, וכן מצודות, וכן מסילת ישרים כה).
רם... מגביהי... ומשפילי לראות - כמו ב
תהלים קלח6: "כִּי
רָם ה'
וְשָׁפָל יִרְאֶה,
וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע
".
בפסוקנו "עַל
הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ
" וב
ישעיהו ו3: "מְלֹא כָל
הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
".
חכמי המדרש קישרו את פסוקנו ל
משלי כה7: "כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה, מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ
" (פירוט). מכיוון שה'
מגביהי לשבת, הוא
משפילי לראות ורואה דווקא את מי שמשפיל את עצמו, ולכן כדאי לאדם להשפיל את עצמו כדי שה' יקרא לו לעלות (ויקרא רבה א ה).