קוד: ביאור:תהלים קיט45 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל:
וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי".
וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ".
כך פירש הרב עובדיה ספורנו: "
ואתהלכה - בהבנת תורתך ובפירושה -
ברחבה = בסברה רחבה, לא בפירושים דחוקים;
כי פיקודיך דרשתי - וזה עשיתי כאשר ביקשתי ללמד לאחרים במצוותיך;
וכן, כאשר
אדברה בעדותיך נגד מלכים, אתן טעם רחב מתקבל אל הלב,
ולא אבוש באזני השומעים
".
2. אולם, מתפילה זו ניתן גם להסיק, שהמשורר מוכן גם לספוג בושות, אם יהיה צורך בכך: "פעמים אדם חפץ לעשות
מצוה, ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו... מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא
יתברך. על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש. וכן אמר דוד עליו
השלום:
ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש. אף כי היה נרדף ובורח מן
העובדי גלולים, היה מחזיק בתורתו ולומד, אף כי היו מלעיגים עליו.
"
(טור אורח חיים א).
ראו גם:
להיות שוטה ולא להיות רשע.