הביאו את המעשר אל בית האוצר

קוד: ביאור:מלאכי ג10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

מלאכי ג10: " הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי; וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי! "

הנביא מלאכי קובע שהברכה תלויה בקיום מצוות המעשר:

הביאו - בלשון רבים, כי מדובר במצוה ציבורית - הציבור צריך לוודא שיהיה טרף (אוכל) בבית ה' - שלעובדי המקדש יהיה מה לאכול (לגבי אחריות ציבורית, ראו שכר ועונש בתנ"ך).

את כל המעשר - " כנראה, היו מקצתם מעשרים ומקצתם אין מעשרים.   ייתכן שהביאו רק את המעשר מן המעשר, שנחשב כתרומה, והחמירו בו;   או שהביאו רק מקצת מן המעשר, מחמת כובד המתנה הזאת (ראה סוטה מח.) " (דעת מקרא) .

אל בית האוצר - הכוונה למחסן שהיה במקדש. הוא נזכר עוד פעם אחת, ב נחמיה י39: " וְהָיָה הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרֹן עִם הַלְוִיִּם בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם, וְהַלְוִיִּם יַעֲלוּ אֶת מַעֲשַׂר הַמַּעֲשֵׂר לְבֵית אֱלֹהֵינוּ אֶל הַלְּשָׁכוֹת לְבֵית הָאוֹצָר ", אולם שם הוא שימש רק למעשר מן המעשר - תרומת המעשר - שהלויים הפרישו לכהנים, ואילו כאן הוא משמש לכל המעשר - שבני ישראל אמורים להפריש ולתת ללוויים!

יש שפירשו, שהנבואה של מלאכי משקפת תקנה של עזרא (שע"פ חז"ל הוא מלאכי) , שהמעשר יינתן לכהנים ולא ללוויים (ראו תוספות על יבמות פו ב) . תקנה זו סותרת את הנאמר בנחמיה י. ייתכן שהתקנה היתה מוקדמת יותר (כקנס ללויים על כך שלא עלו בימי עזרא), ובוטלה בימי נחמיה, כפי שעולה גם מ נחמיה יג10-12: " וָאֵדְעָה כִּי מְנָיוֹת הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה, וַיִּבְרְחוּ אִישׁ לְשָׂדֵהוּ, הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה . וָאָרִיבָה אֶת הַסְּגָנִים, וָאֹמְרָה 'מַדּוּעַ נֶעֱזַב בֵּית הָאֱלֹהִים?' וָאֶקְבְּצֵם וָאַעֲמִדֵם עַל עָמְדָם . וְכָל יְהוּדָה הֵבִיאוּ מַעְשַׂר הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר לָאוֹצָרוֹת " ( פירוט).

בחן = הבדיל בין מתכת יקרה לבין הסיגים הדבוקים אליה, או בין אמת לשקר;   ראו איך אפשר להעמיד את הבטחות התורה במבחן מדעי?.

אם לא = פתיחה לשבועה;

ארובות השמיים = חלונות שהיו בשמים לפני המבול;

מקורות ופירושים נוספים

הפסוק בהקשרו - אהבת ה' את יעקב - אהבת ה' את בני יעקב.

מקראות גדולות:

""ויהי טרף" - יהי מזון מצוי לשמשי " ( רש"י)

""הביאו ", מפרש מ"ש שובו אלי ואשובה אליכם, שהוא " שתביאו את המעשר " כולו "אל בית האוצר, עד שיהיה טרף בביתי " ללוים שומרי המקדש ולכהנים העובדים בבית ה' שהם כבני ביתו של ה' ומזונותם עליו, "ובחנוני נא בזאת ", ר"ל שהגם שאסור לנסות את ה' כמ"ש לא תנסו את ה', זה מותר, כי אינו נסיון רק בחינה, ויש הבדל בין נסיון לבחינה, המנסה ינסה אם יש בהמנוסה מדרגה גבוה מן הנודע בו עד הנה, למשל המנסה את הזהב אם יש בו כח משיכת המאגנעט, והבחינה הוא אם בוחן אם הדבר הוא כפי מהותו הרגיל, כמו הבוחן הזהב אם אין בו סיגים, ואם היה הברכה על ידי הטבע והמערכה היה בזה נסיון, כי אין בכח הטבע לתת יותר מגבולו הטבעי, אבל אני מבטיח "כי אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה " למעלה מן הטבע, ותהיה הברכה "עד בלי די " כי ברכת השמים יש לה גבול בהכרח שבבואה עד הגבול ההוא יאמר די, אבל ברכת ה' שהיא על פי נס אין לה גבול ולא יאמר לה די, כי תוסיף ותלך לאין קץ, אבל אין זה נסיון רק בחינה, כי הוא מאוצר ה' ששם אין זה למעלה מכחו, וכן מצד שכבר הבטיח הברכה הוא רק בחינה שימלא דברו, וכן אמרו חז"ל ריש לקיש שמע לההוא ינוקא שאמר עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה ומי שרי לנסויי? א"ל כהאי גוונא שרי דכתיב ובחנוני נא בזאת, ר"ל שהינוקא השיב לו שזה אינו בגדר נסיון שאסור לנסות את ה', כי הוא בחינה ועל הבחינה לא הוזהרו:

ביאור המילות

"טרף ". כמו טרף נתן ליראיו, והושאל מפרנסת החיות שבא על ידי טרף:

"ובחנוני ", עיין בפנים ההבדל בין בחינה לנסיון, והתבאר אצלי בכ"מ:

"בלי די ". די הוא כמדת הסיפוק והצורך, כמו די שה, די השיב לו. ובלי די היינו שלא יביט על הסיפוק והצורך, רק יהיה בלי שיעור:

" ( מלבי"ם)

""עד בלי די" - ר"ל כ"כ ירבו התבואות עד שלא יהיו הגרנות די להם להחזיק את הכל

"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים וגו' ( ישעיהו ה') ור"ל הריני נשבע שאפתח לכם בשכר זה את ארובות השמים ואשפוך דרך שם לכם ברכה והוא ענין גוזמא והפלגה

"ובחנוני" - בחנו אותי בהמצוה הזאת אם אני משלם גמול המצוה

"ויהי טרף בביתי" - למען יהיה מזון מצוי לאנשי ביתי הם הכהנים והלוים

"הביאו" - לכן הביאו מעתה את כל המעשר אל בית האוצר העשוי לכך בבה"מ כמ"ש (ב נחמיה י)

מצודת ציון

"טרף" - ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע"י טריפה

"ובחנוני" - מל' בחינה ונסיון

"נא" - עתה

"ארובות" - חלונות כמו וארובות השמים נפתחו ( בראשית ז)

"והריקותי" - ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו ( קהלת יא)

"בלי" - הוא כמו אל ולא

"די" - ענין הספוק

" ( מצודות)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

תגובות