ויקו לצדקה - והנה צעקה

קוד: ביאור:ישעיהו ה7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ישעיהו ה7: " כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט - וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה - וְהִנֵּה צְעָקָה "

פסוק זה מתאר את אכזבתו של ה' מעם ישראל.

ויקו למשפט - והנה משפח

משפט = תהליך שמטרתו לברר מי צודק, להבחין בין צדיק לרשעמשפח = מלשון סיפוח, חיבור, כמו שמואל א ב36: " סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם ", שמואל א כו19: " כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' ".

ה' קיווה שבני ישראל יעשו משפט ויבדילו בין הצדיקים לרשעים, אך הם עשו משפח -

1. חיברו והשוו בין הצדיקים לרשעים;

2. חיברו ואספו חטא על חטא ( רש"י) ;

3. חיברו את בתיהם זה לזה כדי שלעניים לא יהיה מקום ( מלבי"ם) ; חיברו את עסקיהם זה לזה (קרטל) כדי שלעסקים קטנים לא יהיה מקום (אראל).

4. ויש מפרשים משפח מלשון ספחת - צרעת, ויקרא יג2: " אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת... ": " עשו מעשים מגונים כנגע צרעת " ( מצודות) .

לצדקה - והנה צעקה

צדקה = דרכו של הצדיק, לתת לכל אחד את המגיע לו.

ה' קיווה שבני ישראל יצרו חברה שבה כל אדם מקבל את המגיע לו, אך הם יצרו צעקה -

1. " צעקת עשוקים " ( מצודות) .

2. מערכת רווחה חסרה, שבה אנשים אינם מקבלים את המגיע להם, צועקים מצער ואף אחד לא שומע את זעקתם.

3. מערכת רווחה מוגזמת, הנותנת גם לאנשים שלא מגיע להם, על-חשבון האנשים העובדים: " אבל אם תראה איש שיכול ללמוד והוא מבין, וסופר שיכול לכתוב, ואינם רוצים ללמוד ולכתוב, אם תתן להם צדקה - קורא אני עליהם לצדקה והנה צעקה " (ספר חסידים (מרגליות), סימן אלף לה; בתוך העניים הראויים / עידו רכניץ)) .

4. מערכת רווחה מעוותת, הנותנת יותר למי שצועק יותר חזק, הופך שולחנות ומאיים על הפקידים.

5. חברה שבה אנשים עוסקים בדברי הבל, משתכרים וצועקים מרוב שיכרות (ע"פ מלבי"ם )

מקורות ופירושים נוספים

משפח פוליטי = פופוליזם / רמי ניר

ואולי שמוע תשמעו על יום מתן תורה / רמי ניר

מקראות גדולות:

"" כי כרם ה' צבאות בית ישראל " - כי כאותו הכרם לי בית ישראל עשרת השבטים הם היו לי ככרם יין ככרם זית כקרן שמן בארץ שמינה שמן כהונה שמן מלכות שמן מנורה שמן מנחות עזקתים תחלה בהיקף ענני כבוד במדבר וסקלתים ונקיתים מפושעי הדור נטעתים שורק שש מאות ושש מצות כמניין שורק הוספתי עליהם על שבע מצות שנצטוו בני נח בניתי מגדל בתוכו משכני ומקדשי וגם יקב המזבח והשיתין " ויעש באושים " - קילקלו מעשיהם ועתה יושב ירושלים ואיש יהודה אשר לא גליתים עדיין ישפטו נא ביני וביניהם על הרעה שהבאתי עליהם מי סרח על מי מה היה לי לעשות עוד טובה לכרמי ולא עשיתי לו אודיעה נא אתכם גם אתם המכעיסים אותי את אשר הגון בעיני לעשות לכרמי ככל אשר עשיתי לאדם הראשון הסר מסוכתו אסלק שכינתי מעליהם המסוככת עליהם כמה שנאמר (לקמן נב) ויגל את מסך יהודה " פרוץ גדרו " - אתוץ חומותיו " ואשיתהו בתה " - ואשוינון רטישין " לא יזמר ולא יעדר " - לא אסתערון ולא יסתמכון " ועלה שמיר ושית " - ויהיו מטלטלין ושביקין דוגמת שמיר ושית של כרם ואצל הכרם ממש במקום אחר הוא מתורגם הובאי ובור " ועל העבים אצוה " - ועל נבייא אפקד דלא יתנבון עליהון הנבואה נמשלה למטר שהעבים מקבלין אותה מן השמים כך הנביאים מקבלין הנבואה מפי הקדושה " נטע שעשועיו " - כמו נטע ולפי שהוא דבוק נקוד פתח כמו בקר זבח השלמים ( במדבר ז)" ( רש"י)

" כי כרם ", מתחיל לבאר הנמשל, " הכרם המשליי הזה בית ישראל המה ", אשר נטעם ה' בקרן בן שמן כמ"ש בפסוק ד', וכמו שבכל כרם ימצא נטע המובחר שבו ישתעשע בעליו, כן הוא בכרם הזה " איש יהודה ", כי ממנו הצמיח קרן לדוד ושבט מושלים.

" ויקו למשפט ", הם הענבים אשר קוה ה' משפט בין אדם לחבירו וצדקה בין אדם למקום, והם עשו באושים, " תחת משפט הנה משפח ", מדבקים הבתים זל"ז לגזול גבול העני, כמ"ש, כמ"ש (פסוק י"א י"ב) . (בפסוק הזה דבר דרך כלל, ועתה מתחיל לבאר תחלה מ"ש למשפט והנה משפח)" ( מלבי"ם)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:


תגובות