בראש השנה בעשור לחודש

קוד: ביאור:יחזקאל מ1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

יחזקאל מ1: " בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה "

בלשון ימינו, ראש השנה הוא הכינוי של היום הראשון בחודש תשרי, שבו אנחנו מתחילים לספור שנה חדשה לבריאת העולם. אם כך, איך ייתכן שראש השנה חל בעשור לחודש?!

1. לפי חז"ל, הנבואה נאמרה בשנת היובל, שעליה נאמר, ויקרא כה9: " וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם " ( פירוט). מכאן למדו ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי, ולכן בשנה זו "ראש השנה" הוא בעשרה בתשרי: " איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש? הוי אומר: זה יובל, שחרב הבית בשנת שלושים ושש ביובל שהתחיל בשמנה עשרה שנה לישעיהו, ולסוף ארבע עשרה היה ראוי היובל להיות והיא שנת עשרים וחמש לגלות יכניה שגלה בעשרים ושש ביובל י"ד של יאשיהו מי"ח עד ל"א ויהויקים י"א. " ( רש"י) . שנת היובל היא שנה של שיחרור וגאולה, אבל בני ישראל לא היו ראויים להיגאל באותו זמן, ולכן ה' רק נתן ליחזקאל - הנציג של ישראל - טעימה מהגאולה העתידה.

2. לענ"ד, פירוש המילה ראש השנה בתנ"ך שונה מלשון ימינו. אצלנו זה יום, אבל בתנ"ך זה חודש שלם. הביטוי ראש השנה הוא רק צורה מקוצרת של הביטוי, שמות יב2: " הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹןהוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה " ( פירוט). כלומר, הכוונה לחודש ניסן! לפי זה, הפסוק פשוט וברור: בראש השנה - חודש ניסן, בעשור לחודש - י בניסן. בתאריך זה לקחו בני ישראל לראשונה שה לקרבן, שמות יב3: " דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לַבָּיִת אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת ", באותו תאריך דיבר ה' עם יחזקאל על בית המקדש העתידי.

רמז

שמואל גרינברג מצא בפסוק זה רמז למלחמת יום הכיפורים:

מקורות ופירושים נוספים

הנביאים - טבלת זמנים.

""בעשרים וחמש שנה לגלותנו " הוא גלות יהויכין שגלה י"א שנה לפני החורבן, ולפ"ז עת נגלה אליו הנבואה הזאת היה "ארבע עשרה שנה אחרי אשר הכתה העיר ", ואז היה שנת היובל, (כי היובל הקודם היה בי"ז שנה ליאשיהו עת מצאו הספר בבית הה', שהיה ל"ו שנה קודם החורבן) לכן אמר "בר"ה בעשור לחדש ", שלא יצוייר שיהיה ר"ה בעשור לחדש רק בשנת היובל שאז ביוהכ"פ תוקעים בשופר והעבדים יוצאים לחירות, [הערה: דע שחשבון זה אינו עולה לר' יהודה שסובר בנדרים (דף ס"א) ששנת החמשים עולה למנין שבוע, ולדידיה חל היובל י"ז שנה קודם לכן, אך ר' יהודה לשטתו שלדידיה בל"ז אאל"פ שר"ה הוא בעשור לחדש, דהוא ס"ל בספרא (בהר פ"ב) ששנת היובל מתקדשת בתחלתה. וחשבון זה הוא לרבי יוסי בערכין (דף י"ח) ובסדר עולם, והוא לשטתו שס"ל שתקיעה מעכבת כמ"ש בספרא (שם משנה ד) ובר"ה (דף ט') ולדידיה לא היו עבדים נפטרים לבתיהם עד יום הכפורים כמ"ש בס' התו"ה (שם סי' י"ח), ולרבי יהודה צל"פ מ"ש בראש השנה היינו בתחלת השנה ולא בא הלשון בדוקא: ע"כ] "היתה עלי יד ה' ", מבואר אצלי שיד ה' מורה על שיניע את הנביא אל ענינים נשגבים ומחזות עצומות, "ויבא אותי שמה " ר"ל אל העיר שהוכתה:  " ( מלבי"ם)

מצודת דוד

"שמה" - ר"ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה

"יד ה'" - כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי

"לגלותינו" - הוא גלות יהויכין כי מאז גלה יחזקאל

מצודת ציון

"בעצם" - ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך ( תהלים קלט)" ( מצודות)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

תגובות