נאום יפתח - טענה ראשונה

קוד: ביאור:שופטים יא16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

שופטים יא15-18: "וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יִפְתָּח: לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן! כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם, וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד יַם סוּף, וַיָּבֹא קָדֵשָׁה. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מלֹאכִּיַם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֹאָמַר 'אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ' ולֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּקָדֵשׁ. וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר, וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב, וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לֹאֶרֶץ מוֹאָב, וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן, וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב".

מלך בני עמון טען, שחבל הגלעד שייך לבני עמון ומואב, ובני ישראל לקחו אותו כשעלו ממצרים. הוא דרש, כתנאי לשלום, שבני ישראל יחזירו את חבל הגלעד. בתגובה נאם יפתח נאום מדיני, והטענה הראשונה שלו היא מעין "עדות אופי". הוא מתאר את מסעם ההסטורי של בני ישראל מהעבדות במצרים אל ארץ כנען. בני ישראל עברו ליד ארצותיהם של בני אברהם השוכנים בעבר הירדן המזרחי - אדום, מואב ועמון.

יפתח מזכיר שבני ישראל אף פעם לא פגעו לרעה בבני אברהם, ובוודאי שלא לקחו מהם כל ארץ. כשמלך אדום ומלך מואב סירבו לאפשר להם לעבור דרך ארצם, הם לא התווכחו אלא הסתובבו והקיפו את ארצם דרך המדבר, וחנו על יד הגבול - ויחנון בעבר ארנון, ולא באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב. זוהי התנהגות אצילית במיוחד עבור עם של עבדים עייפים ויגעים, הנודדים במדבר ומשתוקקים להגיע אל ארצם.

בהמשך יסביר יפתח, שבני ישראל לקחו את חבל הגלעד לא מהמואבים והעמונים אלא מהאמורים, כפעולה של הגנה עצמית לאחר שהאמורים תקפו אותם.

אולם לפני ההתייחסות הספציפית לטענה של מלך בני עמון, חשוב ליפתח להסביר את אופיו של עם ישראל, שהוא עם שוחר שלום, המעדיף לנדוד במדבר כדי להימנע ממלחמה. עם שמתנהג כך, קשה להאשים אותו שגזל ארץ השייכת לעם אחר.

מקורות ופירושים נוספים

1. פירוש דומה פירש מלבי"ם: "ישראל לא לקח מארץ מואב ובני עמון מאומה... ונהפוך הוא, שעת שלחו מלאכים אל מלך מואב ואל מלך אדום, ולא אבו לעזבם לעבור גבולם (הגם שהיה בזה עילה למלחמה), הסבו את ארצם ולא באו בגבול מואב, כי ארנון היה גבול מואב בימים ההם".

2. על-דרך הדרש, אפשר לראות בטענה זו שיקוף של פנימיותו של יפתח: "אפשר לראות בטיעונים ההיסטוריים הללו את קיצור תולדות יפתח: אחרי סבל גדול (עבדות במצרים), הוא בסך הכול רצה להגיע לנחלה, לשלווה ובטחון, את זה הוא ביקש מהסובבים אותו, הם לא קיבלו את בקשתו (אולי משום שראו בו איום), הוא התיישב בארץ טוב (קדש), בלי לפגוע בגבולות, אבל לבסוף, נאלץ להלחם. כיוון שניצח, קיבל את הזכות לנחלה. המלחמה הצודקת היא הזכות לנחלה. הטיעונים הללו מביאים לידי ביטוי את השקפת העולם של יפתח, את הסכימה שעל פיה הוא מפענח את העולם. הסכימה קובעת את הדרך שבה נספר את הסיפור. הסיפור מקנה משמעות, מפענח את העולם עבורנו, מסדר את העובדות בהתאם לצרכנו הנפשיים" (בת יפתח / רונית פורת).

מקומות וביטויים

נחל ארנון היה הגבול הצפוני של ארץ מואב בזמן יציאת מצרים - הגבול בין ארץ מואב לבין השטחים שנכבשו על-ידי האמורים.

"ולא באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב" - למילה גבול ישנן שתי משמעויות: קו התוחם שטח, והשטח התחום בקו. בפסוק זה באות שתי המשמעויות: ולא באו בגבול מואב = בשטח של מואב, כי ארנון גבול מואב - הנחל התוחם את השטח של מואב מצפון.

פסוקים דומים

בתורה נאמר שה' אסר על בני ישראל להילחם באדום, מואב ועמון:

  • דברים ב5: "אַל תִּתְגָּרוּ בָם, כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר"
  • דברים ב9: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: אֶל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה"
  • דברים ב19: "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן; אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה"
בתורה מסופר גם על הבקשה של בני ישראל ממלך אדום, לעבור בארצו:
  • במדבר כ14: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם 'כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ..."
הבקשה ממלך מואב לא נזכרת בתורה בפירוש, אך יש אומרים שהיא נרמזת בדבריו של משה אל סיחון מלך האמורי, בהמשך הפרק (ע"פ רש"י על פסוקנו, ע"פ במדבר רבה יט טו):
  • דברים ב29: "כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר, עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ"
ראו גם: מה בדיוק עשו לנו עמי עבר הירדן המזרחי?.

" את ארץ מואב וגו'" - רצה לומר אם המחוז ההיא היתה מאז של מואב ועמון הנה בעת שלקחה ישראל לא היתה עוד ארצם וכאשר יפרש במקראות שלאחריו" (מצודות)

"" עד ים סוף" - בדרומה של ארץ אדום וארץ אדום בדרומה של ארץ כנען " (רש"י)

"" אעברה נא בארצך" - מדרום לצפון ליכנס לארץ כנען " וגם אל מלך מואב" - שהיתה ארצו בסוף ארץ אדום במזרחה של אדום ובדרומה של ארץ ישראל " ולא אבה" - משה רמזה בתורה (דברים ב כט) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער כשם שאדום לא נתנום לעבור כך מואב לא נתנום לעבור " (רש"י)

"" וילך במדבר" - מן המערב למזרח במיצר דרומי של אדום ומואב " ויסב את ארץ אדום" - כל דרומה " ואת ארץ מואב" - כל דרומה וכשהגיע למקצוע דרומית מזרחית פנה אל הצפון לסבוב את מיצר המזרחי " ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון" - לסוף מזרחה של ארץ מואב ושם התחילה ארץ סיחון ועוג וכבשו עבר הירדן במזרח ארץ כנען ועברו הירדן ונכנסו לה לארץ כנען דרך המזרח " (רש"י)

" כי ארנון וגו'" - ארנון הוא התחלת גבול מואב והמה חנו בהעבר מזה. "ממזרח שמש" - במזרחה של מואב" (מצודות)

תגובות