1 ויקם וילך ויהונתן בא העיר. 2 ויבא דוד נבה אל-אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך. 3 ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל-ידע מאומה את-הדבר אשר-אנכי שלחך ואשר צויתך ואת-הנערים יודעתי אל-מקום פלני אלמוני. 4 ועתה מה-יש תחת-ידך חמשה-לחם תנה בידי או הנמצא. 5 ויען הכהן את-דוד ויאמר אין-לחם חל אל-תחת ידי כי-אם-לחם קדש יש אם-נשמרו הנערים אך מאשה.
6 ויען דוד את-הכהן ויאמר לו כי אם-אשה עצרה-לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי-הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי. 7 ויתן-לו הכהן קדש כי לא-היה שם לחם כי-אם-לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו. 8 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול. 9 ויאמר דוד לאחימלך ואין יש-פה תחת-ידך חנית או-חרב כי גם-חרבי וגם-כלי לא-לקחתי בידי כי-היה דבר-המלך נחוץ.
10 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר-הכית בעמק האלה הנה-היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם-אתה תקח-לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי. 11 ויקם דוד ויברח ביום-ההוא מפני שאול ויבא אל-אכיש מלך גת. 12 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא-זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו. 13 וישם דוד את-הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך-גת. 14 וישנו את-טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על-דלתות השער ויורד רירו אל-זקנו.
15 ויאמר אכיש אל-עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי. 16 חסר משגעים אני כי-הבאתם את-זה להשתגע עלי הזה יבוא אל-ביתי.