מתליע

קוד: מתליע בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל: אוצר ההפכים

מתליע הוא שיש בו תולעים, כגון בתלמוד: "המוכר... תאנים - מקבל עליו עשר מתולעות למאה" (בבלי ב"ב צג ע"ב).

וכן מצאנו בביאור הפסוק: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה" (שמות טז20), כמו שפירש רש"י: "ויבאש - הרי זה מקרא הפוך, שתחלה הבאיש ולבסוף התליע, כענין שנאמר (פסוק כד) ולא הבאיש ורמה לא היתה בו, וכן דרך כל המתליעים".

מנגד, מתליע משמעו שנוטלין ממנו תולעים, כגון בתלמוד: "מתליעין ומזהמין בשביעית ואין מתליעין ומזהמין במועד" (בבלי ע"ז נ ע"ב), כמו שפירש רש"י: "מתליעין - נוטלין תולעת שבאילן".

ובמשנה: "לשכת העצים ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח" (מידות פ"ב, מ"ה). ופירש הרמב"ם: "ומתלעים, מסירין את העצים שיש בהן תולעת, כדרך שאומרין מסקלין על הסרת האבנים שהושלכו בדרך".