קוד: שבב= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בס"ד
לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל חיון שליט"א
הוראת המילה 'שבב' היא מרד. כגון: "בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ" (ישעיהו נז17), ופירש רד"ק: "וילך שובב - מרד שמרד בי ועבודתי ופנה אחרי אלהים אחרים כמו שהתעהו לבו".
וכן: "מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב" (ירמיהו ח5), וביאר במצודת ציון: "שובבה - משובה, ענין מרד והליכה בדרכי הלב".
וכן עוד בכתוב: "עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו לא21), כפירוש רד"ק: "הבת השובבה - שהיתה שובבת ומורדת בי, כלומר עד מתי תסבב הנה והנה ולא תלכי דרך ישרה לשוב אל אישך הראשון, כלומר עד מתי תתעצלי בתשובה".
וכלשון נופל על לשון אמר הכתוב: "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים" (ירמיהו ג14), כפירוש רד"ק: "שובבים – מורדים". ונקט הכתוב בלשון 'שובו' משורש שו"ב, שמשמעו שובו בתשובה, לעומת: 'שובבים' שמשמעה מורדים.
לעומת זאת מצאנו: "וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת" (ישעיהו נח12), ופירש רש"י: "משובב נתיבות לשבת - תירגם יונתן מתיב רשיעיא לאורייתא. משובב - כמו משיב".
לדברי רש"י משמעות המילה 'משובב' היא משיב ומחזיר בתשובה, משורש שו"ב.
הבה נעיין בדברי התלמוד: "וישב משה - דברים שמשבבין דעתו של אדם... ואיכא דאמרי... דכתיב וישב משה - דברים שמשיבין דעתו של אדם" (בבלי שבת פז ע"א).
הפירוש השני שציין התלמוד משמעו שמשה אמר דברים שמיישבין את ליבו ודעתו של האדם, ונח לו לאדם לקבלם. אולם, מה משמעות הפירוש הראשון: 'דברים שמשבבין"?
רש"י בביאור הסוגייה כתב: "שבבין - כמו וילך שובב (ישעיהו נז) - שמונעין מלקבל, שאם יקבלו - יענשו, הדברים הללו משבבין את לבם מן המקום, ואף על פי כן קיבלו עליהן".
לדעת רש"י, משה אמר דברים הגורמים לאדם מרד ומניעה מלקבל את המצוות, בגלל העונשים הכרוכים באי קיום המצוות ושמירתן.
מאידך, נאמר: "כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן" (הושע ח6), ופירש רד"ק: "שבבים - כמו שברים וחתיכות כמו שיבא מכשורא בדברי רז"ל, וכן אמרו וישב משה את דברי העם אל ה' דברים שמשבבין לבו של אדם, כלומר שמשברין". וכן פירש בערוך (ערך 'שב').
לדברי בעל הערוך ורד"ק, משה אמר דברים המשברים את לב האדם כנסורת ושבבים, ומביאים את האדם להכנעה וקבלת עול שמיים.