דיון - חטא האדם הראשון?!

קוד: חטא האדם הראשון בתנ"ך

סוג: תוכן2

מאת: יעל אייל ועוד

אל: נח"ת שבת אדר נ"ט

התשובות ניתנו ע"י שירה מנטינבנד, נורית הירשקורן, רוני אביקם, ציפורה מושקאט, ליקי נמט, עמליה שנוולד, עדינה לסקר, אריאל ונגרובר, חגי בלמס ואלחנן לוטוק.

השאלות

1. " ויצמח ה' א-להים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ": מדוע מוזכר בתיאור הגן גם "עץ החיים"?

תשובות

2. " ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם ": אם אדם היה אוכל מעץ החיים – הייתכן שהיה זוכה לחיי נצח?

תשובות

3. האם לפני החטא לאדם היתה בינה? ואם לא – איך הזהירו אותו מעונש שלא היה בתודעתו? הוא לא ידע מה זה רע ומה זה מוות!

תשובות

4. ע"פ פשוטו של כתוב: האדם קיבל בינה בגלל חטאו. הכיצד? [ אם זה דבר טוב -- אז למה ה' רצה למנוע את זה מאדם? ואם זה דבר רע -- למה העץ היה בגן? ]

תשובות

5. " והייתם כא-להים יודעי טוב ורע ": מה פירושו? האם הנחש שיקר?

תשובות

6. " ביום אכלך ממנו מות תמות "?! האדם לא מת באותו יום!!!

תשובות

7. אם האדם אכן שגג (" האישה... היא נתנה לי מן העץ ואוכל ") מדוע הוא נענש?

תשובות

8. האם גם על האישה נאסר לאכול מן העץ? ואם כן – מדוע לא נזכר?

תשובות

 

 

הערות נוספות

  • " ותרא האישה כי טוב העץ למאכל, וכי תאווה הוא לעיניים, ונחמד העץ להשכיל... ":רואים כאן שלושה שלבים בחטא: בהתחלה האישה ראתה שהעץ טוב למאכל, כלומר לא רעיל וממית כמו שהיא חשבה קודם; אח"כ התעוררה בה התאווה -- הרגש, ואח"כ היא מצאה לעצמה 'תירוץ' שכלי כדי להצדיק את החטא -- היא עושה את זה כדי "להשכיל". [נורית]

  • ע"פ הרמב"ם: כל הסיפור הוא משל על מה שקורה בנפש האדם. האישה היא משל לחומר (הגוף) והאיש הוא משל לצורה (השכל). זה מסביר למה הציווי ניתן דווקא לאדם (הציווי מכוון לשכל) ולמה דווקא האישה גרמה לחטא (החטא נובע מהתגברות החומר על הצורה; במקום שהצורה תשלוט על החומר -- היא פינתה מקום לחומר, והחומר גרם לעיוות בצורה -- התגברות התאווה והדמיון על השכל). הנחש הוא פנימי -- הוא משל ליצר הרע שנמצא בתוך האדם. עץ החיים הוא משל לחיי הנצח של האדם בעולם הרוחני. ולמה ה' רצה לחסום לאדם את עץ החיים? -- ע' למטה.

 

הערה:יש הקבלה מעניינת (היום גיליתי אותה):

  • " לזאת ייקרא אשה כי מאיש לֻקָּחָה זאת " ~= " עד שובך אל האדמה כי ממנה לֻקַּחְתָּ ": האדם לוקח מהאדמה והאשה לוקחה מהאיש;

  • האדם נברא כדי " לעבוד את האדמה " (ב5) או את הגן שצמח מן האדמה (ב 15), והאישה נבראה כדי להיות " עזר כנגדו " לאיש (ב 18).

  • האדם --במקום " לעבוד את האדמה " הוא שמע בקול האישה, והאישה -- במקום להיות " עזר כנגדו " לאיש היא שמעה בקול הנחש.

  • לאחר מכן נאמר לאשה " אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך ", ולאדם נאמר " לעבוד את האדמה אשר לוקח משם ": האדם צריך לעבוד את האדמה והאשה צריכה 'לעבוד' את האיש.

  • נאמר לאשה " הרבה הרבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים " ולאדם נאמר " ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה ": העצבון של האדם נובע מהאוכל שהוא מקבל מהאדמה (קוצים ועשב); העצבון של האשה נובע מההריון, מהזרע שהיא מקבלת מהאיש.

    אפשר להוסיף עוד שלב להקבלה:חווה היתה " אם כל חי " -- כל חי 'לוקח' מחווה. כלומר יש כאן ארבעה מעגלים זה בתוך זה (מצטער שזה לא יצא בדיוק כמו מעגל):

    אדמה
    אדם = איש
    אשה = חוה
    חי

    כל 'מעגל' אמור לשרת (במובן מסויים) את המעגל שמכיל אותו, אבל במקום זה – הוא פיתה אותו שישמע בקולו: ה'חי' (הנחש -- " ערום מכל חיית השדה ") פיתה את חוה, האשה פיתתה את האיש, ואם נמשיך את ההקבלה -- האדם פיתה את האדמה והיא שמעה בקולו. זה מסביר למה האדמה נענשה -- " ארורה האדמה בעבורך ". לפי זה ה'עונש' מבטא החזרה וחיזוק של הסדר המקורי: האדם 'פיתה' את האדמה ולכן מעכשיו היא 'תמשול' בו (הוא יעבוד אותה – לא רק את הגן שצומח ממנה); האשה פיתתה את האיש ולכן מעכשיו הוא ימשול בה (והיא לא תהיה רק 'עזר כנגדו'); וה'חי' פיתה את חווה ולכן מעכשיו היא תמשול בו -- היא תהיה " אם כל חי ". חוץ מזה – כל 'מעגל' מקבל 'עצב' מהמעגל שמעליו: הנחש מקבל עצב מחווה (" ואיבה אשית בינך ובין האשה... "), האשה מקבלת עצב מהאיש (" הרבה ארבה עצבונך והרונך "), והאדם מקבל עצב מהאדמה (" בעצבון תאכלנה כל ימי חייך ")

    השאלה היא -- איפה כתוב שהאדמה שמעה בקול האדם?

    ומה הקשר בין המעגל הפנימי ("חי") לבין: " ויהי האדם לנפש חיה ", " וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ", " וחי לעולם "? והאם יש קשר בין זה לבין מה שנאמר על בנות ישראל " כי חיות הנה "? [אראל]

תגובות