החגים נזכרו בתורה כמה פעמים, בכל פעם בסגנון קצת אחר. אחד ההבדלים
הבולטים בין הרשימות השונות של חגים הוא, שבחלק מהן נזכרו רק שלושת הרגלים
- פסח שבועות וסוכות, ובחלק אחר נזכרו, בנוסף להם, גם חגי התשובה - יום
התרועה (שאנחנו מכנים "ראש השנה"), ויום הכיפורים:
נראה לי שהסיבה לכך קשורה למהותם של יום התרועה ויום הכיפורים. ע"פ
הפסוקים וע"פ מסורת חז"ל, כל תקופת הסליחות - החל מראש חודש אלול ועד יום
הכיפורים, כולל יום התרועה
ועשרת ימי התשובה - היא לזכר 40 היום ו-40 הלילה שמשה היה על הר סיני בפעם
השניה, כדי לזכות במחילת ה' על חטא העגל (ראו
שלוש פעמים 40 יום). יום הכיפורים הוא היום שבו ירד משה מן ההר עם לוחות הברית השניים, המסמלים שה'
כיפר ומחל לבני ישראל על חטא העגל.
בני ישראל ציינו את הימים האלה - כולל יום התרועה ויום הכיפורים - רק החל מהשנה
השניה ליציאת מצרים; לכן הם לא נזכרים בפרשות שזמנן מוקדם יותר:
- פרשת משפטים נאמרה עוד לפני חטא העגל;
- המצוות שבפרשת כי-תשא (שמות לד) נאמרו למשה כשהיה על הר סיני - עוד לפני שבני ישראל החליטו לציין את ימי התשובה;
- והנאום העיקרי של משה בספר דברים - בפרקים ה עד כו - גם הוא נאמר למשה כשהיה על הר סיני (ראו דברים ה 27 והלאה).
אולם הם כן נזכרים בפרשות המאוחרות יותר:
- פרשת אמור נאמרה אחרי חנוכת המשכן, שהיתה בחודש הראשון (ניסן) בשנה השניה ליציאת מצרים;
- פרשת פינחס (כמו כל ספר במדבר אחרי פרק כ) נאמרה בשנה הארבעים ליציאת מצרים.