נוכח = בטווח ראיה, נכוח = ראוי

קוד: נכח= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

השורש "נכח" נזכר בתנ"ך בשני הקשרים:

1. מילת היחס נוכח- (נֹכַח-), למשל:

מפסוקים אלה ומפסוקים נוספים נראה שמשמעות המילה היא "מול העיניים, בטווח ראיה"; כמו המילה נגד- (מהפסוקים קשה להבין מה ההבדל בין "נוכח" לבין "נגד"; ע"פ מלבי"ם, בביאור המילות על משלי ד25, המילה "נוכח" מדגישה את ההתמקדות בנקודה מסויימת).

2. שם תואר נכוח (נָכֹחַ) ושם מתואר נכוחה (נְכֹחָה), למשל:

לפי פסוקים אלה נראה שהם מקבילים ל"טוב", "ישר", "אמת".

האם יש קשר בין מילת היחס "נֹכַח" לבין התואר "נָכֹחַ"?

גם השורש "ראה" משמש, בלשון ימינו, בשתי המשמעויות: מצד אחד הוא מציין ראיה פיסית, ומצד שני הוא משמש בתארים כגון "ראוי" ו"נראה לי", המקבילים ל"טוב", "כשר", "אני חושב שזו אמת".

אם כך, ייתכן שהשורש "נכח" מציין ראיה:

גם לשורש הדומה, "יכח", ישנן שתי משמעויות דומות - הוכחה ותוכחה.

מעבר לכך, ייתכן שיש קשר מהותי בין ראיה לבין צדק - זה הכלל האומר, כי 'הצדק צריך גם להיראות ולא רק להיעשות'. או החכמה האחרת האומרת, כי מי שנוהג בצדק ושלם עם עצמו, יכול להביט ישר לעיניים. נכוחה = להביט לנוכח ולא מסביב, שהכל גלוי וידוע תחת השמש. בלי שוחד, המעוור עיני חכמים, ובלי דרכים עקלקלות (חגי הופר).

הפסוק האחרון יכול להתאים לשני הפירושים:

פירוש נוסף: "גם במילת היחס "נכח" וגם בשם התואר "נוכח" גלומה עוצמתה של "הוכחה". כל "הוכחה" חייבת להיות מושתתת על "ראייה" משפטית ו/או "ראיות" משפטיות, כלומר, "עדות" שלא ניתן לערער עליה" (רמי ניר).

תגובות