רפא = א. הבריא, ב. החליש את אחיזתו

קוד: רפא= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

לשורש רפא ישנן, בלשון המקרא, כמה משמעויות.

1. הבריא ממחלה או תיקן תקלה, כמו המילה רפואה בלשון ימינו.

2. החליש, כמו הרפה בחילוף א ב-ה:

3. המילה רפאים, המציינת שבט של ענקים שחי בעבר הירדן המזרחי, שם של עמק באיזור ירושלים, וכינוי למתים שוכני שאול (ראו רפאים).

ייתכן שיש קשר בין שתי המשמעויות הראשונות: כשאדם חולה, הגוף שלו נלחם במחלה בחזקה; וכשהוא מתרפא ומבריא, הגוף רפוי ורגוע. וייתכן שגם המשמעות השלישית קשורה: הענקים וגם המתים מפחידים את רואיהם ומרפים את ידיהם (ראו רפאים).

יש פסוקים שמתאימים יותר למשמעות הראשונה - בריאות:
ויש פסוקים שמתאימים יותר למשמעות השניה - הרפיה:
ויש פסוקים שיכולים להתאים לשתי המשמעויות, למשל משלי טו4: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (פירוט).

תגובות