החכמה כמשפחה מלוכדת

קוד: ביאור:משלי ז4 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ז4: " אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּ'מֹדָע' לַבִּינָה תִקְרָא ".

אדם שעוסק בחכמה ובינה, אף פעם לא נמצא לבד:

יש אנשים שהבדידות דוחפת אותם לחפש נחמה בהתמכרויות ותאוות; אין להם בית, ולכן הם מחפשים קשר זמני שייתן להם אשליה של בית (ראו זנות - בית בלי משפחה). אולם מי שעוסק בחכמה ובבינה, אף פעם לא לבד, ולכן לא יתפתה,  וכמו שנאמר בפסוק הבא, משלי ז5: " לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה ".

מקורות ופירושים נוספים

1. רעיון דומה נמצא ב"אורחות צדיקים", ביחס לפסוק אחר: " ...נכרי, וגר בלא אשה וקרובים וחברים – ייקח לו האלוהים לקרוב ולחבר, דכתיב (שיר השירים ה טז): "זה דודי וזה רעי". ויחשוב: כל מי שיש לו קרובים, לאחר זמן מועט ישוב לקבר נכרי, ובדד ישב, ולא יועיל לו לא קרוב ולא בן ולא חבר, ולא יתחבר עמו אחד מהן. ויחשוב אחר כך טרדתו מקרובים המוטלים עליו, ויחשוב זה לטובה: שאם היה לו עסק בענייני העולם הזה יהיה טורחו מרובה, ולא יהיה לו מנוחה. ואם הוא עוסק בענייני אחדותו והמצוות, וייחוד לבו לאלוהים – יהיה לבו יותר פנוי ומיוחד בעת שהוא לבד בלא קרוביו, אין ספק. ועל כן היו הפרושים המייחדים האל בלבבם, בורחים מבתיהם ומקרוביהם אל ההרים, כדי שיפנו לבבם אל האלהים. " ( ספר המידות השלם, שער הביטחון, הבטחון השלישי) .

וייתכן שגם משורר תהלים הרגיש בודד, והקירבה לתורה שימחה אותו, תהלים קיט92: " לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי - אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי " ( פירוט) .

לפי המדרש, בפרק ב נאמר שאדם צריך להתייחס לבינה כאל אֵם, משלי ב3: " כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך " ( פירוט).

2. חז"ל למדו מפסוק זה, שאדם צריך להכיר את התורה היטב, כמו שאדם יודע שאחותו אסורה לו: " ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך (חזור עליהם ובדוק בעומקם) שאם ישאל לך אדם אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד, שנאמר אמור לחכמה אחותי את (שתהא בקיא בה כאחותך שהיא אסורה לך כו', רש"י) " (תלמוד בבלי קידושין ל.) , ושאדם צריך ללמד תורה, רק לאחר שהוא מכיר אותה היטב כמו שהוא יודע שאחותו אסורה לו: " ר' חייא בר אבא אמר ר' יונתן מהכא: " אמור לחכמה אחותי את " - אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו אל תאמרהו. " (תלמוד בבלי סנהדרין ז:) .

  • אולם, לפי פירוש זה לא ברור למה דווקא "אחותי את", והרי יש עוד הרבה דברים שברור שהם אסורים.
3. " אדם יכול לבחור אישה, אבל אחות - זו מתנת שמים. כך החכמה היא מתנת שמים " (הרב רונן חזיזה, "חמש דקות תורה ביום", י"ט תמוז ה'תשס"ט) . ומלבי"ם הסביר את ההבדל בין "חכמה" ל"בינה" בפסוק זה: " הקורבה אל האחות היא מצד התולדה, והקורבה אל המודע היא מצד הבחירה. וכבר התבאר שחוקי החכמה ... נתונים לו מאלהים, כמו שאהבת האחות מאלהים היא... וחוקי החכמה הם טבועים בנפש האדם מיצירתה, כמו האחות שקורבתה מצד התולדה. אבל הבינה יוליד אותה האדם מדעתו, שיבין דבר מתוך דבר... שזה דומה למודע , שנתקרב אליו על-ידי בחירתו ".

4. " אחות מלשון איחוי, חיבור. בדרך כלל, מריבה מחלוקת וריחוק בין אנשים נובעים מחוסר הבנה. כי אם כל אחד היה מנסה להבין את חברו, היו מצליחים לגשר ולחבר בין הצדדים. נמצא, שהחכמה היא אחות , מאחה ומחברת את הקרעים " (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ט תמוז ה'תשס"ט) .

ראו גם: ההבדלים בין חכמה לבין בינה.

תגובות