משלי ז

1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך.
2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך.
3 קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך.
4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא.
5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה.
6 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי.
7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר-לב.
8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד.
9 בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה.
10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב.
11 המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה.
12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב.
13 והחזיקה בו ונשקה-לו העזה פניה ותאמר לו.
14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי.
15 על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך.
16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים.
17 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון.
18 לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים.
19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק.
20 צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו.
21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו.
22 הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבוא וכעכס אל-מוסר אויל.
23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא.
24 ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי.
25 אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה.
26 כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה.
27 דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות.