ראשי > תנ''ך > מלכים ב >


מלכים ב ו

1 ויאמרו בני-הנביאים אל-אלישע הנה-נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו. 2 נלכה-נא עד-הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה-לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו. 3 ויאמר האחד הואל נא ולך את-עבדיך ויאמר אני אלך. 4 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים. 5 ויהי האחד מפיל הקורה ואת-הברזל נפל אל-המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול. 6 ויאמר איש-האלהים אנה נפל ויראהו את-המקום ויקצב-עץ וישלך-שמה ויצף הברזל. 7 ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו.

8 ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל-עבדיו לאמר אל-מקום פלני אלמני תחנתי. 9 וישלח איש האלהים אל-מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי-שם ארם נחתים. 10 וישלח מלך ישראל אל-המקום אשר אמר-לו איש-האלהים והזהירה ונשמר שם לא אחת ולא שתים. 11 ויסער לב מלך-ארם על-הדבר הזה ויקרא אל-עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל-מלך ישראל. 12 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי-אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את-הדברים אשר תדבר בחדר משכבך. 13 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד-לו לאמר הנה בדתן. 14 וישלח-שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על-העיר. 15 וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה-חיל סובב את-העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה. 16 ויאמר אל-תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם. 17 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח-נא את-עיניו ויראה ויפקח יהוה את-עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע. 18 וירדו אליו ויתפלל אלישע אל-יהוה ויאמר הך-נא את-הגוי-הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע. 19 ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל-האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה. 20 ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את-עיני-אלה ויראו ויפקח יהוה את-עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון. 21 ויאמר מלך-ישראל אל-אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי. 22 ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל-אדניהם. 23 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל-אדניהם ולא-יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל.

24 ויהי אחרי-כן ויקבץ בן-הדד מלך-ארם את-כל-מחנהו ויעל ויצר על-שמרון. 25 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש-חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה-כסף. 26 ויהי מלך ישראל עבר על-החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך. 27 ויאמר אל-יושעך יהוה מאין אושיעך המן-הגרן או מן-היקב. 28 ויאמר-לה המלך מה-לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את-בנך ונאכלנו היום ואת-בני נאכל מחר. 29 ונבשל את-בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את-בנך ונאכלנו ותחבא את-בנה. 30 ויהי כשמע המלך את-דברי האשה ויקרע את-בגדיו והוא עבר על-החמה וירא העם והנה השק על-בשרו מבית. 31 ויאמר כה-יעשה-לי אלהים וכה יוסף אם-יעמד ראש אלישע בן-שפט עליו היום. 32 ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל-הזקנים הראיתם כי-שלח בן-המרצח הזה להסיר את-ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו. 33 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה-זאת הרעה מאת יהוה מה-אוחיל ליהוה עוד.

ראשי > תנ''ך > מלכים ב >


תוספות ותגובות