ראשי > תנ''ך > זכריה >


זכריה יב

1 משא דבר-יהוה על-ישראל נאם-יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח-אדם בקרבו. 2 הנה אנכי שם את-ירושלם סף-רעל לכל-העמים סביב וגם על-יהודה יהיה במצור על-ירושלם. 3 והיה ביום-ההוא אשים את-ירושלם אבן מעמסה לכל-העמים כל-עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ. 4 ביום ההוא נאם-יהוה אכה כל-סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל-בית יהודה אפקח את-עיני וכל סוס העמים אכה בעורון. 5 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם. 6 ביום ההוא אשים את-אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על-ימין ועל-שמאול את-כל-העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם. 7 והושיע יהוה את-אהלי יהודה בראשנה למען לא-תגדל תפארת בית-דויד ותפארת ישב ירושלם על-יהודה. 8 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם. 9 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את-כל-הגוים הבאים על-ירושלם. 10 ושפכתי על-בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר-דקרו וספדו עליו כמספד על-היחיד והמר עליו כהמר על-הבכור. 11 ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד-רמון בבקעת מגדון. 12 וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית-דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית-נתן לבד ונשיהם לבד. 13 משפחת בית-לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד. 14 כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד.

ראשי > תנ''ך > זכריה >


תוספות ותגובות