קוד: ביאור:בראשית א4 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ"
כדי שהטוב יוכל למלא את תפקידו, צריך לפעמים להפריד ולהבדיל אותו מהרע. זהו אחד המסרים הראשונים שניתן ללמוד מפרשת בריאת העולם: ה' ראה שהאור הוא טוב, ולכן הבדיל בינו לבין החושך.
מה משמעותה של הבדלה זו?
בקריאה ראשונה אפשר לחשוב שהכוונה להבדלה פיסית - האור והחושך היו מעורבבים, וה' הפריד ביניהם.
המציאות הוא נבדל מההעדר בעצמו ומבלי מבדיל, לפי שהאור הוא מציאות והחושך הוא העדרו, ושני המקבילים אי אפשר שיימצאו יחדיו!" (אברבנאל, שאלה ז)
לפי דעת הקדמונים אין החושך העדר האור בלבד, אבל היה גם הוא יש, כענין שנאמר (ישעיה מה7) יוצר אור ובורא חשך, וכן (איוב לח19) אי זה דרך ישכון אור וחשך אי זה מקומו, ולכך היו העמים מיחסים אלוה אחד לאור ואחד לחושך; ורצה הקב"ה להודיע לעמו כי הוא ית' אדון האור והחושך, ומאתו לבדו כל חוקותם" (שד"ל).
א. הבדלה בין זמן האור שהוא ביום, לבין זמן החושך שהוא בלילה: "ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשים בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה
"
(רש"י בפירושו השני).
ב. הבדלה בין זמן האור שהוא באחרית הימים, לבין זמן החושך שהוא עכשיו: "ראהו
[את האור]
שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא
"
(רש"י בפירושו הראשון).
ג. היה אפשר לפרש, שההבדלה נעשתה ע"י בריאת הערב והבוקר - שני זמני-הביניים שמבדילים בין היום לבין הלילה;
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן" (ראו גם מסגרת למטה);
וכאמור, המשמעות המעשית היא, שלפעמים יש להבדיל - לשים את הטוב במקום אחד ולהבדיל בינו לבין החושך, כך שהטוב יוכל להאיר בלי הפרעה.
האבן עזרא מפרש, שההבדלה בין אור וחושך נעשתה על ידי קריאת
השמות השונים "אור" ו "חושך". פירוש האבן עזרא מקשר את הפסוק לפסוק הבא
"ויקרא אלוקים לאור יום..." כתיאור מעשה ההבדלה שאלוקים עושה.
בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאֶת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה', לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה; וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם, לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם".
וְנָתַתָּה אֵת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאֶתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".
וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה".
לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת, לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל"
ההבדלה בין האור לבין החושך = משל לבחירה בין טוב לרע;
זהו הפעם הראשונה שאלוקים אומר על משהו שהוא
טוב בתנ"ך. הפעם הראשונה
שנאמר על משהו שהוא
לא טוב בתנ"ך הוא בבראשית ב18 "לא
טוב היות האדם לבדו
".