בין האור ובין החושך

קוד: ביאור:בראשית א4 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בראשית א4: " וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ "

- ואלהים ראה שה אור הוא טוב , ו לכן הבדיל בין האור ובין החושך וקבע לכל אחד מהם זמן מיוחד שבו יפעל בלי הפרעה -

ויבדל אלהים בין האור ובין החושך

אם היתה הבדלה, סימן שלפני-כן היה עירבוב. אבל איך ייתכן עירבוב בין האור ובין החושך?!  הרי החושך הוא בסה"כ העדר אור - כשאין אור יש חושך, וכשיש אור אין חושך: " המציאות הוא נבדל מההעדר בעצמו ומבלי מבדיל, לפי שהאור הוא מציאות והחושך הוא העדרו, ושני המקבילים אי אפשר שיימצאו יחדיו! " (אברבנאל, שאלה ז)   כמה תשובות:

1. העירבוב וההבדלה הם בין חומרים.  בתקופה קדומה, היה היקום מלא בפלזמה - חומר שאינו מעביר אור - והחומר הזה נקרא "חושך" (ע"פ פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא") .  לרעיון זה יש רמז גם בפסוקים נוספים, איוב לח19: " אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ - אֵי זֶה מְקֹמוֹ? " ( פירוט), ישעיהו מה7: " יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ ". " והיו העמים מיחסים אלוה אחד לאור ואחד לחושך; ורצה הקב"ה להודיע לעמו כי הוא ית' אדון האור והחושך, ומאתו לבדו כל חוקותם " ( שד"ל) .

2. העירבוב וההבדלה הם בזמן.   כדי להמחיש את העירבוב, ניזכר ביום סוער וגשום במיוחד. ביום כזה והחושך מעורבבים - רגע אחד השמיים מכוסים עננים והעולם חשוך, ורגע אחר-כך הרוח מעיפה את העננים והעולם מואר.  עירבוב כזה, כאשר הוא נמשך לאורך זמן, אינו מאפשר התפתחות תקינה של חיים; החיים צריכים זמן שבו יש אור כדי שיוכלו לצמוח ולהתחמם, וזמן שבו יש חושך כדי שיוכלו לנוח. ולכן ה' הבדיל: " ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשים בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה " (רש"י בפירושו השני) .  לאחר מכן, בזמן המבול הכל התערבב, ולאחר המבול ה' הבדיל מחדש, בראשית ח22: " עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ " ( פירוט).

3. העירבוב וההבדלה הם במקום.   ה' קבע שיהיה איזור בעולם שבו יהיה רק אור, ואיזור בעולם שבו יהיה רק חושך.   כידוע, כך הוא המצב עד היום, אלא שהעולם מסתובב, ולכן בכל פעם חלק אחר של העולם נמצא באור וחלק אחר נמצא בחושך.

והמשמעות המעשית היא, שלפעמים יש להבדיל - לשים את הטוב במקום אחד ולהבדיל בינו לבין החושך, כך שהטוב יוכל למלא את תפקידו ולהאיר בלי הפרעה.

פירושים נוספים

4. ההבדלה נעשתה ע"י בריאת הערב והבוקר - שני זמני-הביניים שמבדילים בין היום לבין הלילה;

5. ההבדלה נעשתה על ידי קריאת השמות השונים "אור" ו"חושך" (אבן עזרא) . פירוש זה מקשר את הפסוק לפסוק הבא "ויקרא אלוקים לאור יום..." כתיאור מעשה ההבדלה שאלוקים עושה.

6. ה' הבדיל בין זמן האור שהוא באחרית הימים, לבין זמן החושך שהוא עכשיו: " ראהו [את האור] שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא " (רש"י בפירושו הראשון) .

הקבלות

טוב ולא טוב

טוב הוא דבר הממלא את תכליתו.    פסוקנו הוא הראשון שבו אלהים אומר על משהו שהוא טוב .   הפסוק הראשון שנאמר על משהו שהוא לא טוב הוא בבראשית ב18: " לא טוב היות האדם לבדו ".

הבדלה אלהית

ישנם פסוקים נוספים המתארים פעולות של הבדלה שעשה ה', למשל:
  • הבדלה בין שבט לוי לבין שאר עם ישראל, דברים י8: " בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאֶת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה', לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה ".
  • הבדלה בין הכהנים לבין שאר שבט לוי ועם ישראל, דברי הימים א כג13: " בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה; וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם, לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם ".
  • הבדלה בתוך המקדש, בין הקודש - שלכל הכהנים מותר להיכנס אליו, לבין קודש הקודשים - שרק לכהן הגדול מותר להיכנס אליו, שמות כו33: " וְנָתַתָּה אֵת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאֶתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים ".
  • הבדלה לרעה של החוטא, דברים כט20: " וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה ".
  • הבדלה של מקום המקדש מסביבותיו, יחזקאל מב20: " לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת, לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל "
להבדלה ישנה גם חשיבות רבה בעולם האנושי, ראו ויהי ערב ויהי בוקר.

תגובות