ארבעת המינים - להודות לה' על צמחי הארץ

קוד: ביאור:ויקרא כג40 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחת ממצוות חג הסוכות היא לקחת ארבעה מיני צמחים ולשמוח עמם לפני ה':
ויקרא כג40: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים,וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"

דיני ארבעת המינים מפורטים בכמה מקומות, ראו למשל:

במאמר זה נסביר בקצרה את הפסוק.

מה הם ארבעת המינים?

על-פי חז"ל,

למה משמשים ארבעת המינים?

התורה לא כותבת שיש לעשות משהו מסויים עם ארבעה מינים אלו - רק לקחת אותם ו לשמוח לפני ה'; זה מתאים למנהג היהודי המקובל בימינו, לקחת את ארבעת המינים בפני עצמם ולרקוד איתם תוך כדי שירת ה"הלל" לה'.

בימי עזרא ונחמיה חגגו את חג הסוכות, ובין השאר:

נחמיה ח15: "וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר: 'צְאוּ הָהָר, וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת,לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב'" (פירוט). הם לקחו חמישה מינים, ששניים מהם נזכרים גם בפסוק שלנו, והשתמשו בהם כדי לעשות סוכות, כדי לבנות את הסוכות (למשל כדי לעשות מהם סכך). יש שהסיקו מכאן, שגם ארבעת המינים שנזכרו בפסוקנו משמשים לעשיית סוכות בלבד, כלומר, אין צורך ליטול אותם בפני עצמם אלא רק להשתמש בהם לבניית הסוכה. כך כתב אבן עזרא בשם הצדוקים, וכך נוהגים השומרונים עד היום - הם מסככים את סוכותיהם, בין השאר, בפירות מהודרים,

אולם, ראיה זו אינה מבוססת, שכן ישנם כמה הבדלים מהותיים בין הפסוקים:

  • בפסוק בספר נחמיה לא נזכרו פרי עֵץ הדר וערבי נחל, ונזכרו לפחות שני מינים אחרים שאינם נמצאים בפסוקנו - עֵץ שֶׁמֶן, עֵץ זַיִת.
  • בספר נחמיה מודגשים העֲלֵים, ובפסוק שלנו מודגשים הענף או הכפה; מכאן שאין קשר בין הפסוקים - הפסוק בספר נחמיה מדבר על סיכוך, שעבורו מתאים יותר להשתמש בעֲלֵים, והפסוק שלנו מדבר על לקיחה בידיים, שעבורה מתאים יותר להשתמש בענף.
  • בספר נחמיה נאמר שלקחו את המינים "לעשות סוכות" ובפסוק שלנו נאמר שיש לקחת את המינים "לשמוח לפני ה'".

מדוע דווקא ארבעה מינים אלו?

1. נראה שלקיחת ארבעת המינים מביעה הודיה לה' על כך שנתן לנו ארץ טובה עם צמחיה עשירה (ראו גם הצד הפולחני והצד החקלאי של חג הסוכות). כל אחד מארבעת המינים מציין איזור גיאוגרפי בארץ ישראל: האתרוג נפוץ בשפלת החוף, הלולב נפוץ בבקעת הירדן, ההדס נפוץ בהרים והערבה נפוצה בנחלים.

ע"פ הראי"ה קוק, ארבעת המינים הם חוט מקשר בין המצוות התלויות בגוף לבין המצוות התלויות בארץ: "המצות שנוכל לחשבן לאמצעיות בין שתי המערכות, המצות התלויות בארץ ושאינן תלויות בארץ, הן מצות שהן חובת הגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי. באלה המצות מתרכזים שני הכוחות, הכח של המצוות התלויות בארץ והכח של מצות שהן חובת הגוף. המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים....חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות" (הראי"ה קוק זצ"ל, הקדמה לספר 'עץ הדר השלם', עמ' ה).

וראו גם רמב"ם, מורה נבוכים ג מג.

חכמי ישראל מצאו רמזים נוספים בארבעת המינים:

2. לקיחת המינים מסמלת את אחדות עם ישראל. כל אחד מהם הוא משל לקבוצה בעם ישראל: האתרוג שיש לו ריח וטעם הוא משל לאנשים שלומדים תורה ומקיימים מצוות; התמר שיש לו רק טעם הוא משל לאנשים שרק מקיימים מצוות; ההדס שיש לו רק ריח הוא משל לאנשים שרק לומדים תורה, והערבה שאין לה טעם וריח היא משל לאנשים שלא לומדים תורה ולא מקיימים מצוות; והתורה מנחה אותנו לאחד את כולם באגודה אחת לפני ה'.

3. כל אחד מהם הוא משל לחלק מגוף האדם: האתרוג דומה ללב, הלולב דומה לחוט השדרה, ההדס דומה לעיניים, ועלי הערבה דומים לשפתיים; והם מסמלים שהאדם צריך לשמוח לפני ה' עם כל חלקי גופו: "כל עצמותי תאמרנה: ה' מי כמוך!".

ראו גם:


תגובות