תפקידו העיקרי של השלטון - לדאוג שלציבור יהיה אוכל

קוד: ביאור:משלי יא26 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי יא26: "מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר".

מנהיג אשר במעשיו מונע בר (מזון) מהציבור - כל הלאום (הציבור) ייקוב (יקלל) אותו;

ומנהיג ש משביר, דואג שיהיה מזון בשווקים - תבוא ברכה לראשו, כל הציבור יברך אותו.

סגולות

1. יש אנשים שחושבים, שתפקידו העיקרי של השלטון הוא להוביל את המדינה למימוש אידיאולוגיה רוחנית מסויימת. ספר משלי מזכיר, שיש תפקיד בסיסי יותר:

בר = תבואה למאכל;   יקבוהו = יקללו אותו;   לאום = עם, ציבור; הדגש על "לאום" מוכיח שהפסוק מדבר על איש-ציבור;    מונע בר יקבוהו לאום = שלטון הגורם, במעשיו, שלציבור לא יהיה אוכל, "יזכה" שהציבור יקלל אותו - לא משנה עד כמה נעלה האידיאולוגיה הרוחנית של השלטון.

משביר = מנהל מערכת של מכירת מזון, כמו ב בראשית מב6: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ...";   וברכה לראש משביר = רק מנהיג הדואג לכך שיהיה אוכל למכירה, יזכה לברכת העם.

מנהיג כזה יוכל, בסופו של דבר, גם לחנך את הציבור לערכים רוחניים נעלים יותר, כפי שנאמר בסוף הפסוק הקודם, משלי יא25: "וּמַרְוֶה - גַּם הוּא יוֹרֶא": מי שמרווה את צמאונו הגשמי של הזולת, יוכל גם להורות וללמד אותו ערכים רוחניים (פירוט).

2. ויש שפירשו את הפסוק כמשל ל"האכלה" בחכמה: מי שנמנע מללמד אנשים תורה (למשל בטענה של זכויות יוצרים)יזכה לקללה, ומי שמאפשר לכולם ללמוד יזכה לברכה: "כל מי שהוא מונע ללמוד תורה בעולם הזה, עתידין מלאכי השרת לעתיד לבוא לנקוב אותו ככברה. עולא אמר: אפילו עוברין שבמעי אימן מקללין אותו, שנאמר מונע בר יקבוהו לאום  - אין בר אלא תורה, שנאמר (תהלים ב יב): "נשקו בר פן יאנף", ואין יקוב אלא קללה, שנאמר (ויקרא כד יא): "ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל", ואין לאום אלא עוברין, שנאמר (בראשית כה כג): "ולאום מלאום יאמץ".

וברכה לראש משביר - אמר רבי תנחומא: אם מלמד אדם תורה בעולם הזה, לעתיד לבוא עתידה להיות עטרה על ראשו, הה"ד (משלי ד ט): "עטרת תפארת תמגנך", ועוד: וברכה לראש משביר" (מדרש משלי (בובר), ודומה לכך פירשו רש"י, מצודות והגאון מווילנה).

הקבלות

הביטויים בפסוק זה, כמו גם בפסוק הקודם, מאד מזכירים אירועים מחיי אבותינו (ע"פ מטמונית למשפחות סופרים):
  • המילה לאום מזכירה את שני בני יצחק - יעקב ועשיו - שנאמר עליהם ב בראשית כה23: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ"; ואכן, עשו, אחד משני ה"לאומים", קילל את יעקב לאחר שיעקב לקח ממנו את הברכה החומרית של יצחק, כמו שנאמר: מֹנֵעַ בָּר - יִקְּבֻהוּ לְאוֹם.
  • המילה משביר מזכירה את יוסף, בראשית מב6: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ". ואכן, יוסף זכה שאביו בירך את ראשו, בראשית מט26: "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו"; וגם משה בירך, דברים לג16: "וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו". גם בהגות היהודית המאוחרת יותר, מסמל שבט יוסף את החומריות - "משיח בן יוסף" הוא המנהיג הדואג לצרכים החומריים של עם ישראל, ולכן זוכה לברכה והצלחה, כמו שנאמר: וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר

ישנם פסוקים רבים המשווים בין מנהיג לבין רועה צאן - שתפקידו העיקרי הוא לדאוג לרווחתן החומרית של הכבשים; ראו משלי י21: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים" (פירוט).

פסוק נוסף רומז, שהשלטון נמדד לפי השינוי בגודל האוכלוסיה, משלי יד28: "בְּרָב עָם - הַדְרַת מֶלֶךְ, וּבְאֶפֶס לְאֹם - מְחִתַּת רָזוֹן" (פירוט).

לעומת זאת, ישנם פסוקים המלמדים שתפקידו העיקרי של השלטון הוא לעשות משפט ומלחמות (פירוט); לפי זה, הפסוק שלנו לא בא ללמד שהאוכל הוא תפקידו העיקרי של השלטון, אלא שהשלטון צריך לספק אוכל לציבור על-מנת שיברכו אותו ויאפשרו לו למלא את תפקידיו העיקריים ללא הפרעה.

תגובות