פתרון לסוגית צורת כיסויי הכלים בשעת המסעות מתוך "אשר על המשכן"

קוד: פתרון לסוגית צורת כיסויי הכלים בשעת המסעות מתוך "אשר על המשכן" בתנ"ך

סוג: התאמה2

מאת: רפאל ב"ר אשר חגבי

אל:

פתרון לסוגית צורת כיסויי הכלים בשעת המסעות:
ענין צורת כיסויי הכלים בשעת המסעות ומקור ציווים, שנוי במחלוקת: לדעת הרש"י (וכ"כ הרשב"ם, והא"ע, ורבינו בחיי) "בִּגְדֵי הַשְּׂרָד" היו "ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים, לצידי"ץ בלעז [רשת]", והם נועדו "לכסות הארון והשלחן, והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות" (רש"י- שמות, ל"ה, י"ט, וכ"כ החזקוני, הרלב"ג והספורנו), שנאמר: "וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן" (שמות, ל"א, י'), ואונקלוס תרגם "בגדי שרד": "לבושי שמושא", "בגדי קדש": לבושי קודשא", דהיינו, בגדי השרד הם המלבושים "המשרתים את כלי הקודש ומחופפין עליהם" (רבינו בחיי, כי תשא). לדעת הרמב"ן: "איננו הגון שיהיה בגד המכסה עשוי נקבים נקבים כדברי רש"י... והעולה מדברי רבותינו, כי בגדי השרד הם בגדי כהונה עצמם, והוזכר זה במסכת יומא" (רמב"ן- שמות, ל"א, י'): "ואמר רבי חמא בר חנינא: מאי דכתיב: 'וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ?, אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט" (יומא, עא.). וכן מצאנו כי בגדי הכיסוי לכלים נגנזו לאחר כניסת עם ישראל לארץ ישראל, לעומת זאת בגדי הכהונה במתכונתם, שימשו גם במקדש שני. לפיכך לצורך תיאורם ומידותיהם המפורטות במקומם, כמובא לעיל ולהלן בסיה"ק אשר על המשכן, נלענ"ד לאמץ את דברי הגמ' והרמב"ן בענין זה.



תגובות