צדיק באמונתו יחיה

קוד: ביאור:חבקוק ב4 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

חבקוק ב4: " הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה "

- העם אשר התנהגותו עופלה (התנשאה) ולא ישרה (היתה במרמה) - נפשו בו (הוא ימות).   לעומת זאת, העם הצדיק - בזכות אמונתו (יושרו ונאמנותו) הוא יחיה לנצח.

הפסוק בהקשרו 

בפרק הקודם, חבקוק מתח ביקורת על התוכנית של ה' להחריב את הארץ ע"י האימפריה הבבלית, חבקוק א13: " טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע, וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל;   לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים, תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ?! ": 'נכון', אומר חבקוק, 'עם ישראל לא לגמרי צדיק, אבל העם הבבלי רשע יותר - מדוע אתה מתכוון לתת לרשע לבלוע עַם צדיק יותר ממנו?!'.(ראו התוכחה של חבקוק).   

בפסוקנו ה' עונה לדברי חבקוק, ואומר לו: "אל תדאג: העם הבבלי, המעפיל (העולה בגאוה) לכבוש את כל העולם, בסוף ייחרב וימות - נפשו בו ;   ועם ישראל - הצדיק והנאמן יותר מהעם הבבלי - הוא יחיה - הבבלים אולי יפגעו בו אבל לא יצליחו לבלוע אותו.

דקויות

מה זה עֻפְּלָה?

השורש עפל מופיע בתנ"ך בשני הקשרים:
  • אחרי חטא המרגלים, ה' אמר לבני ישראל שלא ייכנסו לארץ, אבל הם העפילו, עלו אל ראש ההר וניסו להיכנס בכוח,  במדבר יד44: " וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה ".
  • מגדל גבוה וחזק נקרא גם עופל , כמו ב מיכה ד8: " וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר, עֹפֶל בַּת צִיּוֹן " ( פירוט),   ישעיהו לב14: " כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ, הֲמוֹן עִיר עֻזָּב; עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם ",  מלכים ב ה24: " וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם " (נאמר על גיחזי משרת אלישע)דברי הימים ב לג14: " וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד ",   ועוד.
מכאן שהשורש עפל מציין גובה וחוזק, עליה שיש בה תעוזה.  למי בדיוק מתייחס הפועל בפסוקנו?

1. העם הבבלי - המנסה לעלות בחוזקה ולכבוש את כל העולם:  " הנה עופלה - נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה, שואף לבלוע ולא שבע;   לא ישרה נפשו בו - אין רוחו מתקררת עליו לומר 'די במה שקניתי כבר';  לכן יבא עליו הפורענות " ( רש"י, ודומה לזה מצודות) .

2. כל אדם מעם ישראל המנסה "לדחוק את הקץ" - לחשב מתי יגיע קץ השלטון של אותה אימפריה רשעה: " עפל = מי שמפציר לעלות למקום גבוה הנשגב מכחו.    מי שנפשו אשר בו לא ישרה - הנפש ההיא תתעפל ותתחזק לחשב קצין ולדחק את הקץ.   הודיע לו, כי רבים [מעם ישראל] יכשלו ויעפילו לעלות בכח ובתוקף להביא את הקץ, כמו שנאמר [בספר דניאל] "ופריצי בני עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו", שיעמדו כמה נביאים מזוייפים ויגרמו כמה רעות לישראל, ושיעמדו רבים שיעפילו להעמיד חזון ולחשב קצין, וכשלא יבא בזמן הנחשב להם - יצאו מן הדת " ( מלבי"ם) .

מה זה נַפְשׁוֹ בּוֹ?

1. לפי רוב המפרשים, המילים נפשו בו משלימות את " עופלה, לא ישרה " - הנפש שבתוכו מלאה גאוה ומרמה.

2. ולמעלה פירשנושהמילים נפשו בו רומזות למוות, כמו ב ויקרא כ9: " מוֹת יוּמָת... דָּמָיו בּוֹ ". המילה נפש מקבילה למילה דם ;   נפשו בו = דמיו בו = דמו בראשו = הוא ימות כעונש על מעשיו.

מה זה וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה?

בלשון ימינו משתמשים במשפט "איש באמונתו יחיה" במשמעות של "חיה ותן לחיות" - תן לכל איש לחיות בהתאם לאמונה שלו בלי כפיה.   המשפט הזה לא מופיע בתנ"ך - המשפט הקרוב ביותר הוא "צדיק באמונתו יחיה", ומשמעותו שונה לגמרי - הצדיק יחיה בזכות האמונה שלו, בזכות הנאמנות שלו לה'. על איזה צדיק מדובר?

1. מלך יהודה הגולה.   בניגוד למלך בבל, המתגאה ורוצה לכבוש את כל העולם, מלך יהודה חזר לאמונתו ולכן הוא יחיה " וצדיק באמונתו יחיה - יכניה המלך, שעתיד זה [נבוכדנצר מלך בבל] להגלותו, יעמוד לו צדקו;   וביום שיושלך זה [נבוכדנצר] מקברו, ישא אויל מרודך את ראש יהויכין, וישם את כסאו מעל לכסא המלכים " ( רש"י) .

2. כל אדם מעם ישראל שאינו מנסה "לדחוק את הקץ" אלא מחכה לגאולה באמונה תמימה, " וצדיק באמונתו יחיה - הצדיק, אשר ישרה נפשו בו, לא תעפל נפשו לחשב קצין ולהעמיד חזון, רק יחיה באמונתו ויאמין כי יש יום לה', וידום לה' ויתחולל לו " ( מלבי"ם) .   דברי מלבי"ם רומזים כנראה לפרשת שבתאי צבי, שבה רבים מבני-ישראל ניסו "להעפיל" ולעלות בכוח אל הגאולה ונכשלו.

  • ומעניין שנתן העזתי, נביא-השקר שתמך בשבתאי צבי, השתמש בביטוי זה במשמעות הפוכה: " בא חבקוק והעמידן על אחת - וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה -  שכל מי שיאמין בגואל, אף על פי שיהיה חייב, יחיה מכוח שורש הגואל שבו " ( איגרת נתן העזתי על שבתי צבי והמרתו) .
3. כל בן ישראל המאמין בה'.   גם אם האמונה היא המצווה היחידה שהוא מקיים - הוא עדיין בכלל ישראל; מתוך אותה אמונה הוא יחיה ויגיע לקיים את שאר תרי"ג המצוות:  " שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה " (רבי שמלאי. לפירושים על דרשה זו, מתוך ספר התניא ומקורות נוספים, ראו צמצום מספר המצוות) .

4. הצדיקים המאמינים בהשגחת ה' למרות הניסיונות והקשיים:  " עיקר הנסיון הנולד מהסתיר האדון את פניו הוא - כי הלא ה' אמר על ידי כל נביאיו כי הוא המשגיח על כל נבראיו, ועיניו על כל דרכי איש לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, "אל אמונה ואין עול", והנה אחר אשר השמיענו כזאת, הנה הוא מסבב עולמו במסיבות עמוקות ועצות מרחוק, המראים לכאורה ח"ו הפך זאת, כי פעם יראה כאלו הכל ביד המקרה, הכל כאשר לכל, ופעם כי נבנו עושי רשעה... זה הוא הנסיון - לראות היעמדו בני אדם באמונתם, ולא תמוש מלבבם היתד התקועה לאמר, ודאי אל אמונה ואין עול, אף על פי שאין אנו מבינים דרכיו. ועל זה נאמר וצדיק באמונתו יחיה ... והנה זה ריוח גדול מאד מהתעלם השלמות העליון, ומקום הניח לרע להחשיך פני העולם לנסיון גדול כזה. כי עתה צא וחשוב כמה יהיו חביבים לפניו ית' הצדיקים אשר יעמדו בנסיון כזה, וכמה שכר גדול ינתן להם חלף עבודתם לעתיד לבא. והרי זה מכלל כבודו ית' - שאפילו החושך הגדול של הסתר פני טובו אינו אלא לכבודו, והוא הגורם שכר טוב כפול ומכופל לצדיקים. " ( דעת תבונות קכד, וכן דעת תבונות קע) .   בפירוש מתאים להקשר - תשובת ה' לתלונת חבקוק על הצלחת הרשעים.

עוד על משמעות הביטויים:

הקבלות

" באיזה זכות אומרים ישראל שירה? בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא, שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה', היא האמונה שישראל נוחלין בה, ועליו הכתוב אומר וצדיק באמונתו יחיה ... " ( שמות רבה כג)
עוד על צדק ויושר, ראו צדק - משפט - מישרים.

תגובות