ראשי >
תנ''ך >
הושע >
- 0:
?×?¨?’?•??™?: טקסט מנוקד בשורות, וביאור קצר ניתן לעריכה
- 0:
?×?¨?’?•??™?: קובץ mp3 לשמיעה, מתוך אתר audiotreasure
- 0:
?×?¨?’?•??™?: ניקוד וטעמי המקרא, מאתר מכון ממרא
- 0:
?×?¨?’?•??™?: קישורים לתלמוד ולמשנה תורה, פירושים וקריינות
- 0:
?×?¨?’?•??™?: English Translation - JPS
- 0:
מאמר לא גמור: הפרק מתאר את תקופת "לא רוחמה"; השוואה לפרקים אחרים
- 0:
?×?¨?’?•??™?: Latin Translation - Vulgate
- 1:
כותרת: פרשת ריב
- 1:
פתיחה: הפשעים מכסים את כל הארץ, ובכל זאת אף אחד לא מעז למחות
- 1:
מאמר: עתה ירעם יהוה ככבש במרחב = כשעיר לעזאזל = כי מקלו יגיד לו
- 2:
כלל: רמז שניאוף חמור כמו רצח
- 4:
תרגומים: ועמך כמריבי כהן
- 5:
תרגום: הכהן כשל בתפקידו ולא הוכיח את העם, ולכן ה' נאלץ להביא שיתוק ומוות על אמו, שהיא משל לאומה הישראלית כולה
- 5:
פתיחה: נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי
- 6:
כלל: שכחת ה' - העלבון הגדול
- 7:
תרגום: ככל שהכהנים נעשו רבים ומכובדים יותר, כך הם חטאו לי יותר; ולכן אני אקח את כבודם ואתן להם מעמד נמוך
- 8:
פתיחה: הכהנים מרוויחים מחטאי הציבור
- 8:
מבנה: רעיון דומה בתהלים נ
- 10:
מאמר: ואכלו ולא ישבעו - אין רע בלי טוב
- 13:
פתיחה: הנשים חוטאות באשמת הגברים והכהנים
- 14:
הגדרה: אולי - אויל
- 15:
פתיחה: בני יהודה - תתנתקו מבני ישראל כדי שלא תתקלקלו
- 16:
תרגום: בני ישראל התנהגו כמו פרה שרוצה חופש ומסרבת לקבל עול, וה' יהפוך אותם לכבש, חופשי אך בודד ועזוב במרחב
- 16:
מאמר: משלי צאן ורועים אצל הושע בן בארי, אשמת הצאן
- 17:
תרגום: חז"ל למדו מכאן, שגם כשבני ישראל עובדים אלילים, צריך לשמור על השלום בתוך עם ישראל
- 19:
כלל: תפילה שהאויבים יתביישו
1 שמעו דבר-יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם-יושבי הארץ כי אין-אמת ואין-חסד ואין-דעת אלהים בארץ.
2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו.
3 על-כן תאבל הארץ ואמלל כל-יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם-דגי הים יאספו.
4 אך איש אל-ירב ואל-יוכח איש ועמך כמריבי כהן.
5 וכשלת היום וכשל גם-נביא עמך לילה ודמיתי אמך.
6 נדמו עמי מבלי הדעת כי-אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם-אני.
7 כרבם כן חטאו-לי כבודם בקלון אמיר.
8 חטאת עמי יאכלו ואל-עונם ישאו נפשו.
9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו.
10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי-את-יהוה עזבו לשמר.
11 זנות ויין ותירוש יקח-לב.
12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם.
13 על-ראשי ההרים יזבחו ועל-הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על-כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה.
14 לא-אפקוד על-בנותיכם כי תזנינה ועל-כלותיכם כי תנאפנה כי-הם עם-הזנות יפרדו ועם-הקדשות יזבחו ועם לא-יבין ילבט.
15 אם-זנה אתה ישראל אל-יאשם יהודה ואל-תבאו הגלגל ואל-תעלו בית און ואל-תשבעו חי-יהוה.
16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב.
17 חבור עצבים אפרים הנח-לו.
18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה.
19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם.