מ- = אות-יחס שמציינת יציאה והתרחקות, מקור, זמן תחילת הפעולה, סיבה שממנה נובעת הפעולה, יתרון, הימנעות

קוד: מ-= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אברהם אבן-שושן (ערך: אראל)

אל: קונקורדנציה חדשה, ה'תשל"ח

מ היא אות יחס היכולה לבטא כמה משמעויות שונות:

1. יציאה והתרחקות ממקום או מאדם מסוים - כמו בפסוקים (בראשית יב1) "לך לך מ ארצך", (שמות כג7) "מ דבר שקר תרחק", (איוב ו23) "ומלטוני מ יד צר", "ויצא יעקב מ באר-שבע", "אל תרחק מ מני";  

2. מקור שממנו מישהו בא, כמו בפסוק (שופטים יג2) "ויהי איש אחד מ צרעה מ משפחת הדני"; מקור שממנו לוקחים או מפיקים דבר מסוים - כמו (בראשית ו) "ויקח מ כל הבהמה הטהורה", (שמ"ב יא17) "וייפול מן -העם מ עבדי דוד...", (תהלים קלז3) "שירו לנו מ שיר ציון", (שה"ש א3) "יישקני מ נשיקות פיהו", (בראשית כח11): "ויקח מ אבני המקום" (פירוט), (בראשית כח1) "לא תקח אשה מ בנות כנען".

3. התחלת הפעולה - הזמן שבו מתחילה הפעולה: "וספרתם לכם... מ יום הביאכם את עומר התנופה..."; או המקום שבו מתחילה הפעולה (במדבר כב41): "וירא מ שם קצה העם", או האנשים שמהם מתחילה הפעולה (במדבר א) "מ בן עשרים שנה ומעלה", (ירמיהו ו-ח) "מ קטנם ועד גדולם... מ נביא ועד כהן".

4. סיבה שממנה נובעת הפעולה, כמו בפסוקים (ישעיהו מח4) "מ דעתי כי קשה אתה", (תהלים קט24) "ברכיי כשלו מ צום".

5. יתרון - כמו בפסוקים (בראשית ג1) "והנחש היה ערום מ כל חית השדה",  "והאיש משה ענו מאד מ כל האדם"

6. הימנעות מפעולה מסוימת - כמו בפסוקים (בראשית כז1) "ותכהין עיניו מ ראות", "סור מ רע ועשה טוב", ואולי גם " כי היה רכושם רב משבת יחדיו "

דוגמאות נוספות ניתן למצוא בקונקורדנציה של אבן שושן, אות מ.

פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות

ראו גם: מנגד-.

תגובות