ארמון אחשורוש - חיקוי לבית המקדש

קוד: ארמון אחשורוש - חיקוי לבית המקדש בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל

אל:

במגילת אסתר ישנם תיאורים רבים של ארמון המלך אחשורוש, המזכירים את המשכן והמקדש:

כדי להבין את משמעות ההקבלות הללו, נקרא פרשה אחרת המתארת אירועים אחרים שהתרחשו באותה תקופה במקום אחר - ארץ יהודה. כמה שנים לפני כן נתן כורש מלך פרס את "הצהרת כורש" המפורסמת, שבה התיר לבני ישראל לעלות לארץ ישראל ולבנות בה את בית המקדש. כמה עשרות אלפים עלו והתחילו לבנות את המקדש, אך רוב בני ישראל נשארו בגלות בפרס.

בניית המקדש עוררה התנגדות מצד תושבי הארץ הקודמים, והם ניסו להפריע לבניית המקדש, עזרא ד4-6: "וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה, ומבלהים[וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת, וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם, כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת מַלְכוּתו, כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם". בתחילת מלכות אחשורוש פנו אויבי היהודים אל המלך אחשורוש במכתב שטנה, שבו ניסו להשניא עליו את היהודים שבארץ ישראל, ולהביא להקפאת הבנייה בבית המקדש (ראו סדר מלכי פרס).

ממש באותו זמן, בתחילת מלכות אחשורוש, ישבו היהודים שבפרס במשתה של המלך אחשורוש, נהנו מהסעודה המפוארת ומהבדים היקרים, ובכלל לא התעניינו בצרות של אחיהם שבארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן גזר עליהם המן גזירת השמדה.

בני ישראל שבגלות החליפו את בית המקדש שבארץ ישראל בארמון המלך שבפרס: במקום לחזק את אחיהם בני ישראל המנסים לבנות את בית המקדש, הם הסתפקו בחיקוי - ארמון מפואר מאד, בעל מבנה וכללֵי התנהגות המזכירים את בית המקדש, אך ללא נוכחות אלהית וללא קדושה. התקיימה בהם הקללה,  דברים ד28: "וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן, אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן" (פירוט).

גם בדורנו, ישנם יהודים הגרים בארץ ישראל ומנסים לבנות אותה, ומנגד ישנם אויבים המנסים להביא להקפאת הבניה באמצעות "כתבי שטנה" למלכות ארה"ב. בזמן האחרון הם גם די מצליחים בכך. במקביל, ישנם יהודים רבים הגרים בארה"ב, נהנים מהשפע והפאר, ואינם מתעניינים בנעשה בארץ ישראל. הלוואי שה' יפקח את עיניהם ויעורר אותם לבוא לארץ ישראל ולהשתתף בבניין בית המקדש במהרה בימינו.

תגובות