קוד: ביאור:משלי כט24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כט24: "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד
"
מהי המשמעות המעשית של הפסוק?
1. זוהי הנחיה לכל אדם, שלא יקנה חפץ גנוב: "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב, ועוון גדול הוא: שהרי מחזיק ידי עוברי
עבירה, וגורם לו לגנוב גניבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב; ועל זה
נאמר
חולק עם גנב, שונא נפשו
" (רמב"ם, הלכות גניבה ה א).
ה"אָלָה" שנזכרת כאן היא אותה
אָלָה
שנזכרת ב-
ויקרא ה1: "
ונפש כי תחטא
ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע -
אם לוא יגיד ונשא עונו
": זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד.
מי
שמתחלק עם הגנב - גורם נזק
לנפשו, כי השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן,
גם אם
ישמע את
קול
האלה מפי קרבנותיו של
הגנב - הוא
לא יבוא
להעיד, "ונשא עוונו
".
הפסוק מתאים
למקורות אחרים האוסרים ליהנות ממעשה רע של אדם אחר, וגם לפסוק נוסף שמקשר בין גניבה לבין שבועת שקר (ויקרא יט11-12): "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'
"
ראו גם: ויקרא רבה ו ב.
2. זוהי גם הנחיה לדיינים, שלא יסמכו על עדותם של אנשים שיש להם שותפות עסקית עם הנאשם: "
מה שכתוב בפסוק זה הוא תכונה אנושית: אדם החולק עם גנב
לא יעיד נגדו או לא יישבע נגדו או אינו אמין בשעה שחוקרים אותו ומבקשים
להאשים את הגנב וכדו'.
לגבי המשמעויות ההלכתיות: אין הלכה מפורשת בעניין זה, אולם בתי הדין
והרבנים מודעים לשאלת "נוגע בדבר" גם בהקשר זה, ומייחסים רמת אמינות נמוכה
בשעה שחולק עם גנב מגן על הגנב.
" (הרב יובל שרלו, שו"ת מורשת).