ראשי > תנ''ך > ירמיהו >


ירמיהו כג

1 הוי רעים מאבדים ומפצים את-צאן מרעיתי נאם-יהוה.

2 לכן כה-אמר יהוה אלהי ישראל על-הרעים הרעים את-עמי אתם הפצתם את-צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את-רע מעלליכם נאם-יהוה. 3 ואני אקבץ את-שארית צאני מכל הארצות אשר-הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על-נוהן ופרו ורבו. 4 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא-ייראו עוד ולא-יחתו ולא יפקדו נאם-יהוה.

5 הנה ימים באים נאם-יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. 6 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה-שמו אשר-יקראו יהוה צדקנו.

7 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמרו עוד חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים. 8 כי אם-חי-יהוה אשר העלה ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על-אדמתם.

9 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל-עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו. 10 כי מנאפים מלאה הארץ כי-מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא-כן. 11 כי-גם-נביא גם-כהן חנפו גם-בביתי מצאתי רעתם נאם-יהוה. 12 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי-אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם-יהוה. 13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את-עמי את-ישראל. 14 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי-שבו איש מרעתו היו-לי כלם כסדם וישביה כעמרה.

15 לכן כה-אמר יהוה צבאות על-הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי-ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל-הארץ.

16 כה-אמר יהוה צבאות אל-תשמעו על-דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה. 17 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא-תבוא עליכם רעה. 18 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את-דברו מי-הקשיב דברי וישמע.

19 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול. 20 לא ישוב אף-יהוה עד-עשתו ועד-הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה. 21 לא-שלחתי את-הנבאים והם רצו לא-דברתי אליהם והם נבאו. 22 ואם-עמדו בסודי וישמעו דברי את-עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם.

23 האלהי מקרב אני נאם-יהוה ולא אלהי מרחק. 24 אם-יסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו נאם-יהוה הלוא את-השמים ואת-הארץ אני מלא נאם-יהוה. 25 שמעתי את אשר-אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי. 26 עד-מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם. 27 החשבים להשכיח את-עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את-שמי בבעל. 28 הנביא אשר-אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה-לתבן את-הבר נאם-יהוה. 29 הלוא כה דברי כאש נאם-יהוה וכפטיש יפצץ סלע.

30 לכן הנני על-הנבאים נאם-יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו. 31 הנני על-הנביאם נאם-יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם. 32 הנני על-נבאי חלמות שקר נאם-יהוה ויספרום ויתעו את-עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא-שלחתים ולא צויתים והועיל לא-יועילו לעם-הזה נאם-יהוה. 33 וכי-ישאלך העם הזה או-הנביא או-כהן לאמר מה-משא יהוה ואמרת אליהם את-מה-משא ונטשתי אתכם נאם-יהוה. 34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על-האיש ההוא ועל-ביתו. 35 כה תאמרו איש על-רעהו ואיש אל-אחיו מה-ענה יהוה ומה-דבר יהוה. 36 ומשא יהוה לא תזכרו-עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את-דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו. 37 כה תאמר אל-הנביא מה-ענך יהוה ומה-דבר יהוה. 38 ואם-משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את-הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה. 39 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת-העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני. 40 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח.

ראשי > תנ''ך > ירמיהו >


תוספות ותגובות