בלשון ימינו,
יֶדַע הוא אוסף של עובדות תיאורטיות שאדם תופס במוחו.
בלשון המקרא,
יֶדַע הוא היכרות קרובה, בלתי-אמצעית, היכרות שיש בה גם קשר
של חיבה ואהבה:
-
ידיעה בין איש ואישה מציינת את הקשר הגופני הקרוב ביותר ביניהם (פירוט).
- המילה
מודע או
מיודע משמעה "מקורב", מכר או קרוב משפחה (פירוט).
- אדם
היודע את ה' הוא אדם מוּדע למציאות ה', מכיר מקרוב את דרכי ההתנהגות הרצויות לה' ומתנהג לפיהן (פירוט). וכשה' עושה ניסים, כל העולם מתוודע אליו ומכיר אותו מקרוב,
ישעיהו יב5: "
זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה,
מידעת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ
".
- כשה'
יודע אדם הכוונה שה' נותן לו תשומת לב מיוחדת, משגיח עליו מקרוב (פירוט).
- אפשר לראות מרחוק, בלי לדעת מקרוב (ישעיהו ו9): "
שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל
תדעו
" (פירוט).
-
שופטים ח7: "
ויאמר גדעון: 'לכן, בתת ה' את זבח ואת צלמנע בידי, ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים'...
ויקח את זקני העיר ואת
קוצי המדבר ואת הברקנים,
וידע בהם את אנשי סכות
" - גדעון "הודיע" לאנשי סוכות את הקוצים, כלומר - עשה שהם יכירו את הקוצים מקרוב מאד, על בשרם...
-
משלי י9: "
הולך בתם ילך בטח, ומעקש דרכיו
יודע
" - ייחשף ויתגלה בקלונו (פירוט).
-
משלי כז23: "
ידע תדע פני צאנך, שית לבך לעדרים
" - החכם ממליץ למי שמגדל כבשים שיבדוק מקרוב, בעצמו, מה הם צריכים, ולא יסמוך רק על רועים שכירים (פירוט).
-
דברים א13: "
הבו לכם אנשים
חכמים
ונבנים
וידעים לשבטיכם, ואשימם בראשיכם
" - המנהיגים צריכים להיות אנשים המוכרים מקרוב לבני קהילתם (פירוט).
דעת לעומת חכמה ובינה
בשני מקומות בספר משלי מופיעים המושגים
"חכמה", "תבונה" ו"דעת" בהקשר של יצירה או בניין:
-
משלי ג19-20: "
ה'
בחכמה יסד ארץ, כונן שמים
בתבונה.
בדעתו תהומות נבקעו, ושחקים ירעפו טל
" (פירוט)
-
משלי כד3-4: "
בחכמה יבנה בית,
ובתבונה יתכונן.
ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים
" (פירוט)
יש דמיון רב בין שני המשלים:
- בשני המשלים
מדובר על בניין ויצירה - במשל הראשון יצירת העולם, ובמשל השני יצירת בית פרטי. שני המשלים באים ללמדנו, ש
המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא היצירה המעשית, וכן ש
כדי להצליח ביצירה מעשית יש להשתמש בחכמה.
- בשני המשלים
החכמה
והתבונה
מהוות את המסגרת,
והדעת
ממלאת את המסגרת בתוכן: במשל הראשון המסגרת היא הארץ
והשמיים, והתוכן הוא המים שממלאים את הארץ והשמיים (תהומות וטל); במשל
השני המסגרת היא הבניין והתוכן הוא ההון היקר והנעים.
- בשני המשלים
החכמה היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת,
והתבונה היא החלק העליון,
המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל
השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו,
ייצובו וגימורו.
הסדר הוא
חכמה, בינה ודעת: