קוד: ביאור:משלי י32 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי י32: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וּפִי רְשָׁעִים
תַּהְפֻּכוֹת
"
אחת הטכניקות המקובלות בחקירת עדים או חשודים היא לשאול אותם סדרה של שאלות שוב ושוב, בסדר שונה, כדי לבלבל אותם ולגרום להם לסתור את עצמם.
טכניקה זו נזכרה כבר בהלכה: "מצות עשה לדרוש העדים, ולחקור אותן, ולהרבות בשאילתן; ומדקדקין
עליהן,
ומסיעין אותן מעניין לעניין בעת השאילה, כדי שישתוקו או יחזרו בהן,
אם יש בעדותן דופי: שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).
"
(רמב"ם הלכות עדות א ד).
ויש לה רמז גם בספר משלי:
שפתיו של הצדיק (= הצד הצודק והזכאי במשפט) יידעו תמיד את רצונו של הצדיק, כלומר, יידעו תמיד מה הוא רוצה להגיד, ולא יתבלבלו;
אולם, פיו של הרשע (= הצד האשם במשפט) ידבר תהפוכות ( = גירסאות מתחלפות ומתהפכות); הוא לא יצליח לשמור על גירסה אחידה, וכך השופט החכם יוכל לזהות את רשעתו או לפסול את עדותו.
בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק" (פירוט).
משני הפסוקים ניתן ללמוד, שכדאי לאדם לאמן את שפתיו לדבר דיבורים טובים ורצויים; כך יינצל מצרות הנובעות מפליטות פה.
רצון -
1. ניתן לפרש, שהכוונה ל רצון ה': הצדיק יודע להגיד דברים המתאימים לרצון ה', והרשעים יודעים להגיד דברים הפוכים מרצון ה'.ואפשר גם לפרש לפי משמעויות אחרות של המילה רצון:
2. רצון = חיבה ואהבה: הצדיק יודע להגיד דברים שה' אוהב, או להגיד דברים מביאים חיבה ואהבה בין בני אדם; והרשעים יודעים לעשות את ההיפך.
3.
רצון = פיוס והשלמה: הצדיק יודע לפייס ולהשלים בין בני אדם, או "לשכנע"
את ה' (בתפילה) שיתפייס וישלים עם החוטאים; אך הרשעים יודעים רק לגרום
למהפכות ומריבות בין בני אדם ובין הבורא לבריאה,
משלי טז28: "אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף
" (פירוט).
רמי ניר, 17.4.2007: לאו דווקא "צדיק" לא מתבלבל בחקירה, גם דובר אמת.
"עת רעה היא" בה חיים אנחנו, היהודים בארץ ישראל. ולכן, קשה היום לדבר על "צדיקים". אדם יכול להיות "צודק", ועדיין אין צדקתו עושה אותו "צדיק". ואמנם, כאשר הצד "הרשע", שאמור להיות הצד "האשם", מארגן משפט "ראווה", ומסתמך על שלושה "עדי שקר", ומצליח לשחד "שופט" שיסכים להפליל את הצד הצודק והזכאי - אז, למרות שהצד הזכאי לא מתבלבל, וגם יודע להציג את גרסת האמת בכל מצב של לחץ, גם "השופט" לא יהיה "החכם" אשר יוכל לזהות את רשעתו של "הרשע" או לפסול את עדותו. ואכן "וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת" - "כשפים", והזדון מתאמץ להצליח, "כי עת רעה היא".