גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו

קוד: ביאור:משלי כ11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כ11: "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ"

כל נער הוא שונה, ניכר וניתן להבחנה מנערים אחרים, לא רק במראהו החיצוני, אלא גם במעלליו, תעלוליו ומשחקיו הילדותיים;   ומתוך התבוננות במעלליו ניתן להכיר את אופיו וכישורים הרגשיים, ולדעת האם פעולותיו בעתיד יהיו זכות וישרות.

עצות

האם אפשר לדעת מראש, מתוך התבוננות בילד, איך יתנהג כשיגדל? לפי ספר משלי התשובה היא כן:

גם = בנוסף; גם במעלליו = בנוסף למראהו החיצוני.

התנכר = נעשה שונה ונבדל, כמו נכרי השונה מבני המקום, שאפשר להכיר ולזהות אותו בקלות.

גם במעלליו יתנכר נער = כשתינוק נולד, הוא דומה לכל שאר התינוקות, קשה להבחין בינו לבין תינוקות אחרים; במשך הזמן הוא נעשה שונה ונבדל במראהו. הכתוב מלמד, שהתינוקות נעשים שונים זה מזה, לא רק במראה החיצוני אלא גם במעשים:

אם זך ואם ישר פעלו = מהתבוננות במעשיו של הילד, שהם ניכרים ושונים ממעשיהם של ילדים אחרים, אפשר לדעת אם יתנהג באופן זך וישר גם כשיגדל.

בשנים האחרונות נעשו מספר ניסויים המצדיקים טענה זו לגבי מאפיינים שונים של האישיות (ראו סקירה בנושא בספרו של דניאל גולמן "אינטלגנציה רגשית"):

מכמה מחקרים עולה, שהמטען הגנטי של האדם יכול ליצור אצלו נטיה לתכונות אופי מסויימות, ולכן התכונות הללו מתגלות כבר בגיל צעיר מאד; עם זאת, המזג אינו גזירה משמים - האופי המוּלד ניתן לשינוי במשך כל החיים על-ידי למידה וטיפול מתאים. התקופה המתאימה ביותר להשפעה על אופיו של האדם היא בתקופת הילדות (שם, עמ' 248-250), ולכן החכם מדגיש ש"גם במעלליו יתנכר נער" - יש לשים לב למעלליו המיוחדים של כל נער, כדי שיהיה אפשר לנצל את תקופת הנעורים ולהשפיע עליו לטובה. 

אפשר להסיק מהפסוק מסקנות גם לגבי שידוכים, למשל: בחור שמציעים לו בחורה לשידוך, והוא רוצה לדעת מה הן תכונותיה האמיתיות, כדאי שידבר גם עם אנשים שמכירים אותה מילדותה, ייתכן שהן שמו לב כבר אז לתכונות אופי חשובות. ואכן, שמעתי שכך מקובל בחברה החרדית - לפני שבחור נפגש עם בחורה לשידוך, מבררים פרטים אפילו אצל הגננת...

דקויות

במעלליו -

על-פי מלבי"ם, "ההבדל בין מעלל ובין מפעל, מעשה ודומיהם, שמעללים הם הפעולות הצומחות מתכונות נפשיות... כמו הפעולות הצומחות מתכונת הגאוה או הענוה, האכזריות או הרחמים, וכדומה"; ואכן, מחקרים רבים, המעידים על קשר בין התנהגות בילדות לבין התנהגות בגיל מבוגר, מתייחסים בעיקר לפעולות הנובעות מתכונות אופי (ראו "עצות").

יתנכר נער - כמה פירושים:

1. התנכר = נעשה נִכָּר, שונה ונבדל מאחרים: אדם נכרי הוא אדם שקל להבחין בינו לבין הסביבה; אדם מֻכָּר הוא אדם שאנחנו יכולים להבחין בו בקלות; והפועל התנכר משמעו - נעשה שונה, מובחן ומובדל מסביבתו. 

2.  התנכר = נראה כנכרי, זר ומוזר; הפסוק בא ללמד, שלפעמים מעשיו של הנער נראים מוזרים ומעוררים חשד בעיני אנשים אחרים, התוהים האם מעשיו הם זכים וישרים או לא (מצודת דוד); או, שלפעמים מעשיו של הנער נראים מוזרים יחסית לנער - הוא מתנהג כמבוגר (ע"פ הרב דוד קליר).

  • אולם, לפי פירוש זה, לא ברורה משמעות המילה "גם", ובכלל לא ברור מדוע הפסוק מדבר רק על "נער" - והרי חשדות יש גם כלפי צעירים וגם כלפי מבוגרים, וכן יש מבוגרים שמתנהגים בצורה מוזרה כמו צעירים...
3. התנכר = נהג כנכרי, לא התחבר; הפסוק בא ללמד, שלפעמים הנער "מתנכר למעלליו", אינו עוסק בתעלולים ילדותיים, משום שמידותיו זכות וישרות והן מרחיקות אותו מתעלולי הנעורים: "ובא העניין הזה לשבח זכות הלב ותיקון המידות" (רבי יונה).
  • אולם, הכתוב אינו מדבר על לב ועל מידות, אלא על מעשים "אם זך ואם ישר פעלו".
4. התנכר = היה מוכר, נודע; הפסוק בא ללמד, שמתוך מעלליו של הנער אפשר להכיר את אופיו, ולדעת אם פעולותיו נעשו מתוך כוונות זכות וישרות (מלבי"ם); ואפשר ללמוד מכאן קל וחומר: כמו שאנחנו, כשאנו מסתכלים על ילד קטן שעדיין לא יודע להסתיר ולהעמיד פנים, אנחנו יכולים מייד להבין את כוונותיו, כך ה' רואה אותנו ומבין את כל מעשינו, כי כולנו ילדים קטנים לעומתו (הגאון מווילנה).
  • אולם, גם לפי פירוש זה לא ברורה משמעות המילה "גם"; ואם הכוונה היא "כמו המבוגר, גם הנער..." היה ראוי לכתוב "גם נער במעלליו יתנכר" או "במעלליו יתנכר גם נער". 

הקבלות

רעיון דומה נזכר בדברי חז"ל הידועים על בראשית כה22: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" - כשהיתה רבקה עוברת ליד בתי מדרש, היה יעקב מנסה לצאת, וכשהיתה עוברת ליד בתי עבודה זרה, היה עשו מנסה לצאת. אמנם תמיד יש בחירה חופשית, "אם עשו היה רוצה כשהגדיל, הרשות בידו להיות גם הוא איש תם יושב אוהלים, כיעקב אחיו" (רמ"ד וואלי).

תגובות