דברי חכמים הם משרתים של דברי התורה

קוד: ביאור:משלי כב20 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כב20: "הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שׁלשׁום[שָׁלִישִׁים] בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת"

כדי להבין היטב את החכמה הא-להית, יש להיעזר בחכמות אנושיות. כך לימד שלמה:

שלישים = עוזרים ומשרתים של המלך;   שלישים במועצות ודעת = משרתים העוזרים להבין דברי עצה ודעת;   

הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת = פסוקנו נמצא בתוך קטע של חמישה פסוקים (משלי כב17-21) שהוא פתיחה לקטע המצטט את דבריהם של חכמים אחרים (פירוט). בפתיחה מסביר שלמה, מדוע החליט לשלב בספרו משלים של חכמים אחרים, והוא אומר "הרי המשלים האלו, שכתבתי לכם כאן, הם כמו משרתים שיעזרו לכם להבין את דברי העצה והדעת האלהיים". במה בדיוק הם עוזרים? הפסוק הבא מסביר:

משלי כב21: "לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ":

בשני דברים החכמות החיצוניות משרתות את חכמת האמת:

להודיעך קֹשְׁטְ אמרי אמת = "יש הבדל בין קשט ובין אמת, שהאמת יהיה... אף שאין אדם יודע טעמו, והקושט הוא אם אמתתו גלויה ומבוארת לכל. רוצה לומר, המשלים שעשיתי יודיעו אותך הקושט והאמיתיות של אמרי אמת... שתבין הטעמים והדעת של האמת המקובל לך..." (מלבי"ם; ראו קשט). החכמות החיצוניות הן כמו קישוט, הן מסייעות להבין את הטעם וההגיון שמאחרי חכמת האמת וכך להציג אותה בצורה יפה יותר (כמובן יש להבחין בין העיקר לטפל - בין אמרי האמת לבין הקישוט).

להשיב אמרים אמת לשולחיך = בחכמות החיצוניות יש אמת שצריך להשיב, להחזיר למקורה, אל ה' ששלח אותך לעולם הזה (ראו קיום מצוות כשליחות); אחת המטרות שלשמה האדם נשלח לעולם היא, לגלות אמרי אמת בכל מקום ולהשיב אותם למקומם, ולשם כך יש ללמוד כל חכמה שיש סיכוי למצוא בה אמרי אמת.

מקורות ופירושים נוספים

שלישים

המפרשים פירשו את המילה שלישים בשני כיוונים שונים:

שלישים = פקידים בכירים:

1. השלישים הם משל לתורה, והפסוק בא להדגיש את חשיבותם של דברי התורה, כמו משלי ח6: "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר" (פירוט): "שלישים - שרים ונכבדים... הלא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים, אמורים במועצות ודעת" (מצודות).

2. השלישים הם משל לחכמות חיצוניות, העוזרות ומסייעות להבין את חכמת התורה (ראו "עצות").

שלישים - מהמספר 3:

1. לפי נוסח הקרי (שלשים): כתבתי לך שלוש פעמים או שלושים פעמים;

2. לפי נוסח הכתיב (שלשום): כתבתי לך על כך אתמול ושלשום, ואני חוזר על הדברים היום.

לפי שני הפירושים, החכם אומר שהוא חוזר על הנושא בפעם השלישית (לפחות); כאשר מלמדים נושא חשוב, יש לחזור עליו שלוש פעמים; כך הנושא ישתלשל מנפשו של המורה וייקלט בנפשם של התלמידים, ומהם לתלמידיהם, וכן הלאה (ע"פ גליה).

3. השלישים הם משל לספרי הכתובים, שהם בדרגה שלישית אחרי התורה והנביאים: "כבר ידוע שיש התורה והנביאים, שנותנים עצות הגונות לבני אדם להתנהג יפה בכל העניינים שלהם, אלא שבא היועץ השלישי והוא החכם, והוסיף להטעים את העצות הישנות במשלים החדשים. והוא כעניין אמרם ז"ל: שבא שלמה ועשה אזניים לתורה... כי המשלים האלו הם הקישוטים של התורה ממש, לפי שמודיעים דרכי ההנהגה העליונה שהתורה מיוסדת עליהם" (רמ"ד וואלי).

במדרש משלי הביאו דוגמאות נוספות לחשיבות המספר 3 בתורה, "כל מעשה תורה משולש:

  • תורה נביאים וכתובים - אותיותיה משולשים. א' מ' ת' = אמת.
  • ושבט משולש - ראובן שמעון לוי - ואותיותיו משולשים ל' ו' י'.
  • ואחים שלושה - משה אהרן ומרים.
  • ונצפן לשלושה, שנאמר (שמות ב ב): "ותצפנהו שלושה ירחים".
  • ישראל משולשים - כהנים לויים וישראלים.
  • וירח שלישי, שנאמר (שמות יט א): "בחודש השלישי לצאת בני ישראל".
  • קדושה משולשת" (רבי ישמעאל, רבי לוי, מדרש משלי).
כך גם בתלמוד הבבלי (מגילה ז.)מסופר, שאסתר המלכה ביקשה מחכמי ישראל שיכתבו את סיפורה בתנ"ך, והחכמים סירבו, בטענה שסיפור המלחמה בעמלק נזכר כבר שלוש פעמים בתנ"ך - שמות יז, דברים כה, שמואל א טו - ואין להזכירו פעם רביעית. אך לאחר דיון, הוחלט ששתי הפעמים בתורה הן למעשה פעם אחת, וכך נמצא מקום למגילת אסתר בכתובים, כך שסיפור המלחמה בעמלק כתוב בשלושת חלקי התנ"ך - בתורה בנביאים ובכתובים (כך פירש רש"י בפסוקנו).

ישנם מקומות נוספים בתלמוד שבהם חז"ל מביאים ראיה לרעיון מסויים משלושה פסוקים - מהתורה, מהנביאים ומהכתובים - וייתכן שגם שיטת הלימוד הזאת נובעת מהפסוק שלנו: כדי לבסס רעיון מסויים, יש לחזור עליו שלוש פעמים בנוסחים שונים ובדרכים שונות.

המספר שלוש נזכר גם בקשר ליצירה של חיים חדשים: "שלושה שותפים באדם: הקב"ה ואביו ואמו"; אם כך, ההדגשה של המספר 3 מציינת, שהלימוד צריך להביא לידי יצירה מקורית - לא רק ללמוד כמו תוכי אלא גם לחדש חידושים, כמו אב ואם היוצרים ביחד תינוק.  

וייתכן שהכתוב רומז גם ל שלושת אלפים המשלים שחיבר שלמה (פירוט), או לשלושת ספריו: שיר השירים, משלי וקהלת (רמ"ד וואלי).

מועצות - כמה פירושים:

1. מועצות = "דברי עצה ודעת" (מצודות), והכוונה היא שהדברים הכתובים בספרנו עוזרים להבין את דברי העצה והדעת שיש בתורה;

2.  מועצות = קבוצות של מנהיגים המתוועדים ומתייעצים זה עם זה (כמו "מועצה מקומית" או "מועצה אזורית", שבה מנהיגי האיזור מתייעצים). לפי זה הכוונה היא, שהדברים הנלמדים בספרנו נותנים לאדם כישורים חברתיים ותקשורתיים העוזרים לו להתייעץ עם אנשים אחרים (ע"פ גליה). לפי זה, אפשר לפרש שהמילה שלישים רומזת ל-3 רשויות השלטון (שנרמזו גם בתנ"ך).

לפי שני הפירושים, הפסוק מלמד על החשיבות של התוועדות והתייעצות בין בני אדם שונים עם השקפות שונות.

3. ועל דרך הדרש אפשר לפרש את המילה כשתי מילים: "במעצות = בם עצות" (בר חוניא, מדרש משלי), בהם - בדברים הכתובים בספרנו - אפשר למצוא עצות מעשיות לכל תחום בחיים.

להשיב אמרים אמת לשולחיך

מי השולח, ובאיזו שליחות מדובר?

1. השולח הוא ה', כמו בפסוקים:

  • שמואל א טו18: "וַיִּשְׁלָחֲךָ ה' בְּדָרֶךְ" (דברי שמואל לשאול),
  • במדבר טז28: "בְּזֹאֵת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה" (דברי משה לדתן ואבירם).

ה' שולח אותנו לעולם הזה כדי שנמצא בו אמרי אמת, "נאסוף ניצוצות של קדושה", ונשיב אותם אליו ("עצות");

ואפשר לפרש, שה' שולח אותנו לעולם הזה בליווי של אמרי אמת, שהם התורה והמצוות, כדי שנשתמש בהם לתיקון העולם, ו נשיב לו עולם משופר, שיאפשר השתלשלות של שפע ברמה גבוהה יותר (ע"פ גליה); "אמרי - הוא נביאים כתובים, ואמת - הוא התורה... לשולחך - למי ששלחך וליווה אותך לעולם הזה, והם תורה שבכתב ותורה שבעל פה" (הגאון מווילנה על פסוקנו);  "המשל על מלאכת התורה והמצוות, כי המחזיקים בהם - שלוחי ה'" (הרב יונה גירונדי על משלי י26)

2. ויש שפירשו שולחיך = כל אדם ששואל אותך שאלה, וכאילו שולח אותך למצוא לו תשובה; וכשתלמד חכמות, תדע להשיב לו אמרי אמת: "לשולחיך - לשואלך הוראה" (רש"י), "המשלים שעשיתי יודיעו אותך... האמיתיות של אמרי אמת... שתבין את הטעמים והדעת של האמת המקובל לך, וגם שתוכל להשיב אמרים אמת לשולחיך, שעל ידי שתשיגם במופתי הדעת, וייכונו על שפתיך, תשיב גם לאחרים, ותודיעם טעמי החכמה ודעתה בידיעה ברורה" (מלבי"ם).

3. ולפי הפירוש מועצות = קבוצת מנהיגים המתייעצים זה עם זה, אפשר לפרש שולחיך = האזרחים, שבחרו ומינו אותך לתפקידך, והם מצפים שתנהיג אותם בחכמה.

4. ויש שפירשו במשמעות שלילית: שולחיך = "המטעים ומגרשים אותך מדרך האמת" (מצודת דוד); כמו המילה שִׁלַּח שמשמעה גירש; וכשתלמד חכמות, תדע להשיב להם תשובה ניצחת.

תגובות