כביסה = ניקיון יסודי ומדוקדק

קוד: כבס= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

"כביסה" בתנ"ך, כמו בלשון ימינו, מציינת בעיקר ניקיון של בגד, ע"י שפשוף במים וסחיטה, כמו למשל:
כשמנקים בגד, מתייחסים לכל כתם בפני עצמו ומשקיעים הרבה מאמץ בהסרתו, ולכן הפועל "כיבס" משמש בלשון המקרא גם כמשל לניקיון יסודי בתחומים אחרים:
דוד ביקש מה' שיכבס אותו כדי לטהר אותו מעוון בת-שבע (תהלים נא4-9): "[הֶרֶב]ה כַּבְּסֵנִי מעוני, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי... תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין": רוב המפרשים פירשו גם כאן, שהכוונה לניקיון יסודי - דוד ביקש מה' שימחק לו את כל העוונות שהיו קשורים למעשה זה, עד שלא יישאר בו שום כתם; ורבי עקיבא פירש, שהמשל מתייחס לא רק לניקיון אלא גם לתהליך שמביא לניקיון - תהליך של סחיטה ושפשוף, שהוא משל לייסורים.

קצת קשה להסביר לפי זה את הפסוק (בראשית מט11): "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירהוְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה"; ייתכן שהפועל "כיבס" מופיע כאן במשמעות מושאלת "טבל בנוזל", והפסוק מלמד שלבושם של בני יהודה יהיה תמיד טבול ביין מרוב שפע; וייתכן שבימיהם נהגו להשתמש ביין לשם כביסה (אבל להשערה זו אין תמיכה משום מקור אחר).

תגובות