לקחת מיסים מרשעים במקום מצדיקים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
כא18 כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע, וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד.

 סגולות

במקום לגבות כסף מהצדיק, יש לקחת כופר (תחליף) מהרשע;   ובמקום לשעבד את הישרים, יש לשעבד תחתם (במקומם) את הבוגד.

 מצודות

אם נגזר מיתה על הצדיק ובטלה הגזירה, אין מידת הדין מתפייסת עד כי יותן רשע לכופר (פדיון) נפשו.   ותחת ישרים בוגד - כפל הדבר במילים שונות.


 עצות

מי צריך לממן את משטרת ישראל? בימינו האזרחים הם שמממנים אותה, ויש בזה הגיון - האזרחים הם שנהנים מהביטחון שהמשטרה אמורה לספק. אבל ספר משלי מציע רעיון אחר:

כופר = תשלום שמשלמים כתחליף לעונש;   כופר לצדיק רשע = בכל פעם שנגזרת גזירה רעה על צדיק, בין אם בגופם או בממונם, צריך להשתדל שהרשע יהיה כֹּפֶר, כלומר, תחליף לצדיק, ויסבול מהגזירה הרעה במקומו.

תחת- = במקום, כתחליף;   ותחת ישרים בוגד = בכל פעם שנגזרת גזירה רעה על ישרים, צריך להשתדל שיהיה בוגד תחתם ובמקומם.

בפרט, אם נגזר על הצדיקים לשלם מיסים, ראוי להשתדל להקטין כמה שיותר את המיסים המוטלים על כלל האזרחים, ולגבות כמה שיותר מיסים מרשעים - אנשים שהורשעו בפשעים. הטוב ביותר הוא, שכל המיסים יגיעו מקנסות המוטלים על רשעים, אבל אם זה בלתי אפשרי, צריך לפחות להשתדל שהרשעים ישלמו את הכסף הדרוש להחזקת המשטרה ומערכת המשפט, שהרי הרשעים הם הגורם העיקרי לצורך במוסדות אלה.

 הקבלות

מה שנאמר בספר משלי על בני אדם פרטיים, נאמר בספר ישעיהו על עמים שלמים, ישעיהו מג3: "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ; נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ" (פירוט).

ותחת ישרים בוגד - ע"פ הפשט, המילה "תחת" משמעה "במקום, כתחליף"; אך על-דרך הדרש, היא רומזת לדריכה ורמיסה, כמו מלכים א ה17: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ, עַד תֵּת ה' אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רגלו[רַגְלָי]"; מלאכי ג21: "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים, כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, אָמַר ה' צְבָאוֹת": "הבוגד... יהיה למרמס כטיט חוצות תחת כפות רגליהם של ישראל הנאמנים" (רמ"ד וואלי פירוש אחרון).

ראו: פסוקים נוספים על ישרים ובוגדים.

 דקויות

כופר הוא תשלום שמשלמים כתחליף לעונש;   תחת- = במקום, כתחליף.

למי מכוון הפסוק?

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את הנהגת ה' בעולם: "כאשר היה ראוי מצד ההשגחה הכוללת שיגיע רע מה לצדיק, השם יתברך ישית הרשע כפרו, וישית הבוגד כופר לישרים. והיה זה כן, כי מההשגחה הדבקה להם ימשך שינצלו. ולפי שהתועלת ברע הוא אבדן הרשעים בו... הנה יביא השם יתברך הרשע והבוגד אל הרע ההוא" (רלב"ג, וכן מצודות).

- אולם, רעיון זה נכתב כבר בצורה ברורה יותר במשלי יא8: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (פירוט), והפסוק שלנו לכאורה לא מוסיף כל מסר מעשי.

2. היה אפשר לפרש: כופר לצדיק רשע = כשצדיק נמצא בשבי, יש לשחרר רשע מהכלא ככופר נפש תמורתו; לפי זה, הפסוק בא לקבוע את ה"שער" לעסקאות שבויים: רשע אחד תמורת צדיק אחד.

- אולם, לפי זה קשה להבין את החצי השני של הפסוק, המציג שער אחר: תחת ישרים רבים - בוגד אחד.

3. לכן נראה לי שהפסוק שלנו הפסוק הוא עצה לשלטון, כמו פסוקים נוספים העוסקים בשכר ועונש.

בכל פעם שנגזרת גזירה רעה על צדיק, בין אם בגופם או בממונם, צריך להשתדל שהרשע יהיה כֹּפֶר, כלומר, תחליף לצדיק, ויסבול מהגזירה הרעה במקומו;   ובכל פעם שנגזרת גזירה רעה על ישרים, צריך להשתדל שיהיה בוגד תחתם ובמקומם.

בפרט, אם נגזר על הצדיקים לשלם מיסים, ראוי להשתדל להקטין כמה שיותר את המיסים המוטלים על כלל האזרחים, ולגבות כמה שיותר מיסים מרשעים - אנשים שהורשעו בפשעים. הטוב ביותר הוא, שכל המיסים יגיעו מקנסות המוטלים על רשעים, אבל אם זה בלתי אפשרי, צריך לפחות להשתדל שהרשעים ישלמו את הכסף הדרוש להחזקת המשטרה ומערכת המשפט, שהרי הרשעים הם הגורם העיקרי לצורך במוסדות אלה.

 פרק כא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות