העז איש רשע בפניו, וישר הוא יבין דרכו

מה זה בפניו?

1. עזות פנים היא משל לחוצפה - חוסר-כבוד לזקנים, כמו בדברים כח50: "גּוֹי עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן". כך פירשו חכמי המדרש: "ארבעה נקראו רשעים:... ומי שיש בו עזות פנים ואינו מתבייש לפני מי שגדול הימנו..." (במדבר רבה יח יב, וכן אורחות צדיקים שער העזות, ורמ"ד ואלי על הפסוק), ואף הסיקו מכאן הלכה: "כל אדם שיש לו עזות פנים - מותר לקרותו רשע, שנאמר העז איש רשע בפניו" (רבה בר רב הונא, בבלי תענית ז:).

2. עזות פנים היא משל לפנים המסוגלות לשקר "בלי למצמץ".  זאת כהמשך לפסוק הקודם - פסוק 28 - שדיבר על "עד כזבים".  לפי זה ניתן לפרש את החצי השני בכמה דרכים -

א. האדם הישר הוא עקבי - הוא מבין בליבו את הדרך שהוא הולך בה בדיבורו, ואומר רק דברים שהוא מבין שהם אמת (רלב"ג);

- אולם, לפי זה לא ברור הניגוד בין הֵעֵז לבין יבין; והרי גם אדם שמבין את הדרך האמיתית יכול להעז פניו ולשקר, וגם אדם שאינו מבין יכול להיות עניו ולא להעז לדבר על נושאים שאינו מבין בהם.

ב. השופט הישר מבין את דרכו של הרשע - מכיר את כל ה'טריקים' שהרשע משתמש בהם כדי להסתיר את שקריו, ומצליח לחשוף אותם (ר' יונה), וכמו שכתוב בפסוק הקודם - "ואיש שומע - לנצח ידבר" (פירוט); ואפשר גם לפרש שהשופט הישר מבין את הדרך האמיתית, ואינו מושפע משקריו החצופים של הרשע (מלבי"ם);

- אולם, אם הכוונה לשופט, לא ברור מדוע מדברים דווקא על שופט ישר - היה מתאים יותר להזכיר שופט חכם או נבון או ערום.   --- ייתכן ששופט ישר הוא שופט שאוהב לעשות פשרות (ראו צדק - משפט - מישרים), והפסוק בא להדגיש, שגם שופט ישר, לא יעשה פשרה לפני שיבין את דרכו של הרשע; כי ייתכן שהרשע מתחכם ומציג עובדות שקריות ודרישות מוגזמות, כדי שה"פשרה" למעשה תתן לו את כל מה שהוא רוצה.

3. הפנים הם משל לכעס, כמו בשמואל א א18: "וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד" (מצודת ציון).  הפסוק מלמדנו, שהרשע נעשה עז וחצוף בשעת כעסו, אבל הישר שולט בעצמו, מתבונן בדרכיו ונוהג בהגיון גם בשעת הכעס.

- אולם, לפי זה לא ברור מדוע הפסוק מדבר דווקא על רשע, והרי לא רק הרשע נעשה עז בשעת כעסו, אלא כל אדם שאינו חכם (למשל אויל, כסיל).

4. ולענ"ד, עזות פנים עניינה עשיית מעשים הפוגעים בזולת בלי להצטער.    איש רשע מעז ואומר לרעהו את כל מה שהוא חושב עליו בפניו;   אולם הישר הוא איש שלום, הנזהר שלא לפגוע;   מבין -  מסיק מסקנות, מנתח את התוצאות מהתנהגותו;   אדם ישר מנתח את התוצאות מהתנהגותו, ולפני שהוא אומר או פועל, הוא חושב היטב, האם הדברים עלולים לגרום צער או נזק.

אין להסיק מכאן שצריך לשקר, אלא שלפעמים עדיף לשתוק כדי לא להגיד לזולת דבר שעלול לפגוע בו.