בית עם מריבות כאילו בנוי על אויר

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
כז16 צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ, וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא.

 סגולות

- כי המנסה לצפון (לשמור) את אותה אשת מדיינים ואינו רוצה להיפרד ממנה, כאילו צופן רוח (אויר, דבר חסר-ערך) - אין ערך לבית הרוס;   ובסופו של דבר יצטרך לקרוא (להזמין) שמן יקר כדי לרפא את יד ימינו החבולה ממריבות בלתי פוסקות.

 מצודות

- החושב להסתיר הדבר בפני הבריות, דומה הוא לצופן (מסתיר) את הרוח לכלוא אותו, כי אז ירעים בקולו נפלאות; וכן בעלת מדינים, כל עוד שירצה להסתיר את הדבר - היא מוספת והולכת;

וכמו המושח עצמו בשמן, אם ירצה להעלים לא יוכל כי ידו הימנית אשר ימשח בה היא תכריז על המשיחה כי היא נותנת ריח לכל הקרב; וכן אי-אפשר להעלים מריבת האשה.


 דקויות

הפסוק ממשיך את הפסוק הקודם, משלי כז15: "דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מדונים[מִדְיָנִים] נִשְׁתָּוָה" (פירוט), וקובע שיש להיפרד מאשת מדיינים ולא לשמור על קשר איתה, וזאת משתי סיבות:

א. צופניה צפן רוח

1. צפן = שמר במקום נסתר ובטוח;   רוח = אויר, דבר חסר ערך;    צופניה צפן רוח = המנסה לשמור על נישואיו עם "אשת מדיינים נשתוה", כאילו מנסה לשמור על אויר, כי אין ערך בנישואין אם הבית מלא במריבות; אי אפשר לבנות משפחה שתחזיק מעמד לטווח ארוך, אם אין שלוה ורוגע בבית. זה כמו לבנות בית על חולות נודדים. ועוד: "מי שחס עליה ורוצה לעכבה אצלו שלא תלך מביתו, כאילו חפץ ברוח הטמא שלא יזוז מדירתו... וכאילו יזמין בתוך ביתו השמן הרע של רוח טמא שנמשך מן הימין שלו... כי כל מי שיש לו אשת מדיינים בתוך ביתו, כועס תמיד ומתקוטט עד שיבוא רקב בעצמותיו ומשמן בשרו ירזה" (רמ"ד וואלי).

2. צפן = הסתיר, רוח = אויר מתנועע במהירות, שאי אפשר לעצרו, כמו בקהלת ח8: "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ" (פירוט);   צופניה צפן רוח = אי אפשר להסתיר את מעשיה של אשת מדיינים - מי שמנסה להסתיר אותה, כאילו מנסה לכלוא רוח סערה: "כמו שאי אפשר לצפון הרוח, כן היא לא תצפנה" (רש"י), "כל עוד ירצה להסתיר את הדבר, היא מוספת והולכת" (מצודת דוד).

המילה צפן רומזת גם לרוח צפונית הנזכרת במשלי כה23-24: "רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם, וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר. טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג, מֵאֵשֶׁת [מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר" (ראו פסוקים נוספים על משקעים ואשת מדיינים): "רוח הצפון באדם - בצאתו יחולל הגשם... אבל אם רוצה לצפון רוח האישה הזאת... צפן רוח, כי הרוח רועש וסוער לצאת" (מלבי"ם).

ב. ושמן ימינו יקרא

1. שמן = דבר יקר, כמו במשלי כא20: "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם, וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ"; וגם דבר המשמש לריכוך והרגעת כאבים, כמו ב ישעיהו א6: "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן";   קרא = צעק והזמין;    ושמן ימינו יקרא = המנסה לשמור על נישואיו עם אותה "אשת מדיינים נשתוה", יגרום לעצמו כאבים ופצעים ביד ימינו הנאבקת ורבה עמה בלי הפסקה, עד שיצטרך לקרוא ולהזמין את השמן היקר שהוא שומר בביתו כדי לרכך את פצעיו. ובמונחים של ימינו - יצטרך למכור את רכושו כדי לממן טיפולים פסיכולוגיים יקרים. 

השמן שהוא משתמש בו לריפוי, יגרום גם לכך שמצבו המשפחתי המעורער יתגלה ברבים, ויוסיף גם בושה וכלימה על צערו: "והשמן שנמצא על ימינו, שהוכה ממנה ממכות שדרך לרככם בשמן, הוא יקרא ויפרסם ויגלה..." (מלבי"ם).

2. שמן (מבושם) הוא גם דבר שריחו נודף למרחוק, והוא משל נוסף לדבר שאי אפשר להסתירו, כמו הרוח בצלע הראשונה: "המושח עצמו בשמן, אם ירצה להעלים לא יוכל, כי ידו הימנית אשר ימשח בו היא תכריז על המשיחה, כי היא נותנת ריח לכל הַקָּרֵב; וכן אי אפשר להעלים מריבת האישה" (מצודת דוד, ודומה לזה פירש הגאון מווילנה).

3. שמן הוא גם רמז לצרעת: "קורא הוא את הצרעת לבוא עליו, עד שיגרשנה כמצורע המיטהר בשמן בבוהן ידו הימנית" (רש"י). וגם במשלי בן סירא נמשלה אישה רעה לצרעת: "אשה רעה צרעת לבעלה. מאי תקנתיה? - יגרשנה ויתרפא מצרעתו" (מובא בהמשך הסוגיה בתלמוד בבלי יבמות סג:).

4. וב"דעת מקרא" הביאו עוד מספר פירושים וציינו ש"רובם דחוקים". 

שמן ורוח, צפון וימין

1. המילה שמן בצלע השניה עומדת בניגוד למילה רוח בצלע הראשונה - רוח היא דבר חסר-ערך ושמן הוא דבר יקר. מי שמנסה לשמור על קשריו עם אשת מדיינים, למעשה שומר על דבר חסר-ערך, ומפסיד את דברי הערך שלו.

2. השורש צפן בצלע הראשונה עומד בניגוד למילה ימין בצלע השניה, שהרי השורש צפן הוא שורשו של הכיוון צפון, ולמילה ימין יש גם משמעות של הכיוון דרום. אולי הכוונה היא, שכאשר יש רוח צפונית, כולם מנסים לברוח לדרום; וצ"ע.

 פרק כז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות