ללמוד התמדה ואיפוק מעץ התאנה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
כז18 נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.

 סגולות

רק הנוצר (משגיח ומטפח) בסבלנות ובהתמדה את עץ התאנה, יצליח לקטוף ולאכול את פריה מייד עם הבשלתו;   כך, רק השומר בסבלנות ובהתמדה על נאמנות לאדוניו, יזכה להתכבד ולהתמנות למחליפו.

 מצודות

כמו הנוצר (שומר) אילן תאנה, הנה יאכל פריה נוסף על השכר - כן השומר אדוניו יאכל פרי גמול מעשיו, כי עוד מכובד מן האדון נוסף על התשלומין.


 עצות

1. התמדה ואיפוק ביחסים חברתיים

יחסים חברתיים דורשים השקעה לאורך זמן, השקעה שלא תמיד רואים תמורה מיידית עבורה. מכאן, שכדי להצליח בקשרים חברתיים, יש לפתח תכונות של התמדה ואיפוק, תכונות שאפשר ללמוד מעץ התאנה.

בטבע, אדם הרוצה לאכול מפרי התאנה צריך לטפח אותה ולשמור עליה: "מי שרוצה לאכול פרי התאנה צריך לנצרה... כי פרי התאנה מתבכרים אחד אחד, וצריך ללקטם בכל בוקר טרם יזרח השמש, שאם לא כן יתלעו הפירות שבכרו..." (מלבי"ם); כדי ליהנות מפרי התאנה, דרושות סבלנות והתמדה.

בנוסף לכך, אדם שרוצה לאכול מפרי התאנה צריך להתאפק ולא לאכול אותה לפני שהבשילה, בעודה פגה: "הנוצר פיו מהתענג מנופת התאנה ומדבשה... יאכל פריה... לא כמוהו שאכלה פגה..." (הרב יצחק עראמה, עקדת יצחק ס); כדי ליהנות מפרי התאנה, דרושות התאפקות ושליטה עצמית.

בפסוקנו, התאנה היא משל ליחסים בין אדם לאדוניו - אדם ששומר על נאמנות לאדוניו, ומטפח את היחסים עמו בסבלנות ובהתמדה, יזכה בסופו של דבר לכבוד.

אך אפשר להרחיב את המשל ליחסים בין אדם לחברו באופן כללי - כדי ליהנות מפירותיהם של יחסים חברתיים, צריך לטפח אותם ולשמור עליהם במשך זמן רב, להיות מאופק, ולא לצפות לתמורה מיידית.

בשנים האחרונות נעשו מספר ניסויים המוכיחים שיש קשר בין איפוק לבין הצלחה חברתית. באחד הניסויים המפורסמים, שמו ילדים בני 4 בחדר שבו היה מרשמלו, ואמרו להם שאם לא יאכלו את המרשמלו עכשיו, יקבלו אחר-כך שני מרשמלו. חלק מהילדים הצליחו להתאפק וחלק לא. מתברר שהיו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות גם בהמשך החיים: אלה שהצליחו להתאפק היו, באופן מובהק, כשירים יותר מבחינה חברתית והשכלתית (ראו סקירה בנושא בספר "אינטלגנציה רגשית", עמ' 100-102).

בתקופת חיבור ספר משלי לא היה מרשמלו, ואילו היו רוצים לבצע ניסוי זה, מסתבר שהיו משתמשים בתאנים...

2. התמדה ואיפוק בין איש לאשה

לפי חלק מהמפרשים, התאנה היא סמל למיניות, ולפי זה הפסוק מלמד את חשיבות הנאמנות, הסבלנות והאיפוק ביחסים שבין איש לאשה. ראו:

3. התמדה ואיפוק בתחומים נוספים

"הקידמה משדרגת המון תחומים בחיים, זה כוחה אך זו גם חולשתה. מי שמתרגל ש"תוך שניה" האוכל מוכן במיקרוגל, הכסף יוצא מהכספומט וכל המקורות שחיפש מופיעים ב"גוגל" – מסתגל לחיים של "אינסטנט", שהכל בא מהר ובקלות.

אבל הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תוכל להחליף לעולם את מה שמחייב קביעות, יציבות, אורח רוח, עבודה על המידות, עמל והתמדה. כדי להתבגר באמת, לעמוד בניסיונות, להצליח בעבודה ובחיי משפחה – צריכים יסודות טבעיים, צריכים להיות מיומנים במעבר של תהליכים.

ההיפוך מחיים חפוזים ווירטואליים, הוא כשאדם קשור לאדמה והוא חווה עצמו כחלק מתפיסה של שרשרת דורות, והיותו ממשיך של "נחלת אבותיו". לאדם כזה יש עוגן אמיתי ויציב...

מי שרוצה להשקיע בחינוך ילדים, בטיפוח קשרי אמת בין אנשים, בעבודה על המידות ובפיתוח חברה אנושית ישרת דרך, ילך לו אצל הטבע והאילנות וילמד מהם... את סוד הסבלנות, ההשקעה גם ללא תמורה מיידית, וההכרה בתהליכים שמתקדמים בצמיחה, גם כשפעמים רבות נדמה כי אינם נושאים פירות" (ירון תאנה, דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי, פרשת בשלח וט"ו בשבט ה'תשס"ז).

 הקבלות

1. יהושע בן נון שירת את משה בהתמדה ובסבלנות, וזכה להתמנות לממשיכו, בניגוד לדעתו של משה עצמו: " יפקוד ה' -... אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכיי... בדין הוא שיירשו בניי את כבודי. אמר לו הקב"ה: נוצר תאנה יאכל פריה - בניך ישבו ולא עסקו בתורה. יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הוועד שלך. הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות. הואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד שכרו. קח לך את יהושע בן נון - לקיים מה שנאמר: נוצר תאנה יאכל פריה" (במדבר רבה כא יד; דף קשר פרשת פינחס).

2. אלישע בן שפט שירת את אליהו הנביא בהתמדה ובסבלנות, וזכה להתמנות לממשיכו, בניגוד לדעתו של אליהו עצמו. ביום הסתלקותו של אליהו, ליווה אותו אלישע, אך אליהו ניסה לדחות אותו  ואמר לו - בשלושה מקומות שונים - "שב נא פה" (מלכים ב פרק ב).    בהמשך, כשאליהו עלה בסערה השמיימה, ביקש ממנו אלישע "ויהי נא פי שניים ברוחך אליי" (פסוק 9), כלומר - תן לי ירושה גדולה פי 2 מאשר לכל שאר בני הנביאים, מנה אותי ליורש הבכור שלך. אליהו, שכאמור ראה באלישע נער-משרת בלבד, חשב שהבקשה מוגזמת, ואמר "הקשית לשאול; אם תראה אותי לוקח מאיתך, יהי לך כן, ואם אין, לא יהיה".   אך למרבה ההפתעה, "...ויעל אליהו בסערה השמים; ואלישע רואה..." (פסוק 12) - אלישע ראה את הסתלקותו של אליהו וכך הוכיח שהוא ראוי להיות היורש הבכור (ראו אלישע מפתיע).

3.הפסוק שלנו מדבר על נאמנות לאדון. פסוקים נוספים מדברים על נאמנות לשכן וידיד, משלי כז10: "רֵעֲךָ [וְרֵעַ]ה אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (פירוט). שני הפסוקים מדגישים את חשיבות הסבלנות וההתמדה לאורך זמן ביחסים בין אדם לחברו.

4. הפסוק שלנו מציע לתקן את המידות על-ידי התבוננות בעולם הצומח. כך גם בפסוק נוסף שבו אדם נמשל לפרי, משלי יא30: "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם" (פירוט).    פסוקים אחרים מציעים לתקן את המידות על-ידי התבוננות בעולם החי, למשל משלי ו6: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (פירוט).

5. על חשיבות הנאמנות והסבלנות באופן כללי נאמר במשלי כח20: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה" (פירוט).

6. הביטוי יאכל פריה נזכר בפסוק נוסף, וייתכן שגם הוא מדבר על נאמנות - נאמנות לשפת האם, משלי יח21: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ" (פירוט).

 דקויות

1. התמדה ואיפוק ביחסים חברתיים

יחסים חברתיים דורשים השקעה לאורך זמן, השקעה שלא תמיד רואים תמורה מיידית עבורה. מכאן, שכדי להצליח בקשרים חברתיים, יש לפתח תכונות של התמדה ואיפוק, תכונות שאפשר ללמוד מעץ התאנה.

בטבע, אדם הרוצה לאכול מפרי התאנה צריך לטפח אותה ולשמור עליה: "מי שרוצה לאכול פרי התאנה צריך לנצרה... כי פרי התאנה מתבכרים אחד אחד, וצריך ללקטם בכל בוקר טרם יזרח השמש, שאם לא כן יתלעו הפירות שבכרו..." (מלבי"ם); כדי ליהנות מפרי התאנה, דרושות סבלנות והתמדה.

בנוסף לכך, אדם שרוצה לאכול מפרי התאנה צריך להתאפק ולא לאכול אותה לפני שהבשילה, בעודה פגה: "הנוצר פיו מהתענג מנופת התאנה ומדבשה... יאכל פריה... לא כמוהו שאכלה פגה..." (הרב יצחק עראמה, עקדת יצחק ס); כדי ליהנות מפרי התאנה, דרושות התאפקות ושליטה עצמית.

בפסוקנו, התאנה היא משל ליחסים בין אדם לאדוניו - אדם ששומר על נאמנות לאדוניו, ומטפח את היחסים עמו בסבלנות ובהתמדה, יזכה בסופו של דבר לכבוד.

אך אפשר להרחיב את המשל ליחסים בין אדם לחברו באופן כללי - כדי ליהנות מפירותיהם של יחסים חברתיים, צריך לטפח אותם ולשמור עליהם במשך זמן רב, להיות מאופק, ולא לצפות לתמורה מיידית.

בשנים האחרונות נעשו מספר ניסויים המוכיחים שיש קשר בין איפוק לבין הצלחה חברתית. באחד הניסויים המפורסמים, שמו ילדים בני 4 בחדר שבו היה מרשמלו, ואמרו להם שאם לא יאכלו את המרשמלו עכשיו, יקבלו אחר-כך שני מרשמלו. חלק מהילדים הצליחו להתאפק וחלק לא. מתברר שהיו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות גם בהמשך החיים: אלה שהצליחו להתאפק היו, באופן מובהק, כשירים יותר מבחינה חברתית והשכלתית (ראו סקירה בנושא בספר "אינטלגנציה רגשית", עמ' 100-102).

בתקופת חיבור ספר משלי לא היה מרשמלו, ואילו היו רוצים לבצע ניסוי זה, מסתבר שהיו משתמשים בתאנים...

2. התמדה ואיפוק בין איש לאשה

לפי חלק מהמפרשים, התאנה היא סמל למיניות, ולפי זה הפסוק מלמד את חשיבות הנאמנות, הסבלנות והאיפוק ביחסים שבין איש לאשה. ראו:

3. התמדה ואיפוק בתחומים נוספים

"הקידמה משדרגת המון תחומים בחיים, זה כוחה אך זו גם חולשתה. מי שמתרגל ש"תוך שניה" האוכל מוכן במיקרוגל, הכסף יוצא מהכספומט וכל המקורות שחיפש מופיעים ב"גוגל" – מסתגל לחיים של "אינסטנט", שהכל בא מהר ובקלות.

אבל הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תוכל להחליף לעולם את מה שמחייב קביעות, יציבות, אורח רוח, עבודה על המידות, עמל והתמדה. כדי להתבגר באמת, לעמוד בניסיונות, להצליח בעבודה ובחיי משפחה – צריכים יסודות טבעיים, צריכים להיות מיומנים במעבר של תהליכים.

ההיפוך מחיים חפוזים ווירטואליים, הוא כשאדם קשור לאדמה והוא חווה עצמו כחלק מתפיסה של שרשרת דורות, והיותו ממשיך של "נחלת אבותיו". לאדם כזה יש עוגן אמיתי ויציב...

מי שרוצה להשקיע בחינוך ילדים, בטיפוח קשרי אמת בין אנשים, בעבודה על המידות ובפיתוח חברה אנושית ישרת דרך, ילך לו אצל הטבע והאילנות וילמד מהם... את סוד הסבלנות, ההשקעה גם ללא תמורה מיידית, וההכרה בתהליכים שמתקדמים בצמיחה, גם כשפעמים רבות נדמה כי אינם נושאים פירות" (ירון תאנה, דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי, פרשת בשלח וט"ו בשבט ה'תשס"ז).

 פרק כז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות